|
חכמים, כשפים ואחיזת עיניים – אגדה ד פ"ז הי"ג (הלכה יא בכ"י ליידן) דף כה ע"ד עמ' 1306 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 אמ' ר' יהושע בן חנניה. | אמר רבי יהושע בן חנניה. |
| 2 יכיל אנא נסיב קריין ואבטיחין | יכול אני לקחת דלועים ואבטיחים |
| 3 ועביד לון איילין טבין[1] | ולעשות אותם לאיילות וצבאים |
| 4 והידנון עבידין איילין וטבין. | והם יעשו( יולידו) איילות וצבאים. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
רבי יהושע בן חנניה אינו מתפאר בידיעותיו בתורה אלא בכישוף. הוא מכריז כי ביכולתו להפוך דלועים ואבטיחים לבעלי חיים. כיוון שהוכחת הכישוף היא הממשות הגשמית של בעלי החיים[2] הוא מציין כי בעלי חיים אלה מסוגלים בדרך הטבע להוליד כמותם.
נראה, שדבריו מופנים לעם הפשוט כדי למנוע ממנו להיגרר אחרי מחנות המינים השונים העוסקים בכישוף, ואשר באמצעותו מבליטים את יתרונם על חכמי התורה ועל תורת ישראל.[3]
[1] סוקולוף, ערך 'טבי', עמ' 220.
[2] הררי, הכישוף היהודי הקדום, עמ' 274.
[3] הררי, שם, עמ' 272, 283, 288.