header2

חכמים, כשפים ואחיזת עיניים – אגדה א

פ"ז הי"ג (הלכה יא בכ"י ליידן) דף כה ע"ד עמ' 1306
מקור תרגום
1   דלמא. מעשה.
2   ר' ליעזר ור' יהושע ור' עקיבה עלון למיסחי בהדין דימוסין דטיבריא. רבי אליעזרורבי יהושע ורבי עקיבה עלו לרחוץ באלה מרחצאות שבטבריה.
3   חמתון חד מיניי. ראה אותם מין אחד.
4   אמר מה דמר ותפשיתון כיפה. אמר מה שאמר ותפסה אותם הכיפה. (של בית המרחץ)
5   אמ' ר' ליעזר לר' יהושע. אמר רבי אליעזר לרבי יהושע.
6   מה יהושע בן חנניה. מה, יהושע בן חנניה.
7   חמי מה דאת עבד. ראה מה שאתה עושה
8   מי נפיק אהן מינייא אמ' ר' יהושע מה דמר ותפש יתיה תרעא. כאשר יצא אותו המין אמר רבי יהושע מה שאמר ותפס אותו השער.(של בית המרחץ)
9   והוה כל מאן דעליל הוה יהיב ליה חד  מרתוקה והיה כול מי שנכנס היה נותן לו אגרוף[1] 
10 וכל מאן דנפיק הוה יהיב ליה בנתיקה. והיה כול מי שיוצא נותן לו דחיפה.[2]
11 אמ' לון. שרון מה דעבדתון. אמר להם התירו מה שעשיתם.
12 אמרין ליה. שרי ואנן שריי. אמרו לו, התר ואנחנו נתיר.
13 שרון אילין ואילין. התירו אלה לאלה.
14 מן דנפקון אמ' ר' יהושע לההוא מינייה. כאשר יצאו אמר רבי יהושע לאותו המין.
15 הא מה דאת חכם. זה מה שאתה חכם.
16 אמ'. ניחות לימא. אמר נרד לים.
17 מן דנחתין לימא אמר ההוא מינייא מה  דאמר ואיתבזע ימא. כאשר ירדו לים אמר אותו המין מה שאמר ונקרע הים.
18 אמ' לון. ולא כן עבד משה רבכון בימא. אמר להם ולא כך עשה משה רבכם בים.
19 אמרין ליה. אמרו לו.
20 לית את מודה לן דהליך מש(?ך?)[ה] רבן בגויה. אין אתה מודה שהלך משה רבינו בתוכו.
21 אמ' לון. אין. אמר להם, כן.
22 אמרון ליה. והליך בגויה. אמרו לו. ותלך בתוכו.
23 הלך בגויה. הלך בתוכו.
24 גזר ר' יהושע על שרה דימא ובלעיה. גזר רבי יהושע על שרו של הים ובלע אותו.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור

עיון קצר באגדה

בסיפור מתואר עימות בין חכמים לבין מכשף שהינו מין בטבריה, ומשתקפים בו מצד אחד  מתיחות והתנגשות בין יהדות ובין מינות, ומצד שני הכרה של כל צד ביכולתו של השני.

הקדמה (שורות 1 – 3)

שלושה מחכמי יבנה, שני זקנים וצעיר,[3] באו לרחוץ בחמי טבריה, ראה אותם מין וניסה לפגוע בהם. על פי המסופר מתקבל הרושם כי פגע ללא התגרות מצידם.

חלק א – המין יוזם עימות (שורות 4 – 13)

המין אמר דבר כישוף והדביק את רבי אליעזר ורבי עקיבא לכיפת בית המרחץ. המתח הדרמטי ניכר בפנייתו של רבי אליעזר לרבי יהושע לפעול עזרתם.[4] וזה אמר מה שאמר והפעיל כישוף אשר קשר את המין לשער בית המרחץ, כך שספג חבטות מהשער הנפתח והנסגר על ידי הנכנסים לבית המרחץ ועל ידי היוצאים ממנו. ראוי לציין כי רבי יהושע לא ביטל את הכישוף של המין אלא הפעיל כישוף אחר חזקבעוצמתו.[5] במצב זה פנה המין לחכמים וביקש מהם שישחררוהו. הוא פנה לשלושתם, דבר המלמד כי לא ידע מי מהם הוא בעל כוח הכישוף. הם ניהלו משא ומתן מעמדת כוח והכתיבו את התנאים, הוא ישוחרר רק לאחר שישחרר אותם. כל צד מילא את חלקו בהסכם וכולם שוחררו.

חלק ב – רבי יהושע יוזם עימות (שורות 14 – 24)

רבי יהושע יזם עימות נוסף כאשר לעג למין והתגרה בו. למרות הפסדו הקודם נענה המין לאתגר והציע לרדת לים שם יוכיח את חוכמתו. בהיותם ליד הים אמר מה שאמר וקרע את הים לשניים. הוא הוסיף בלגלוג 'ולא כן עבד משה רבכון בימא'. באמירה זו הציג את משה רבנו כמכשף, ואת כוחותיו כשווים לאלו של משה. בנוסף, באומרו 'רבכון' הדגיש כי הוא אינו מאמין בו יותר, משה הוא רבם ולא רבו. החכמים לא נפלו ברוחם והציעו שיוכיח את כוחותיו כמשה בכך שייכנס לים ויחצה אותו. המין נענה גם הפעם לאתגר והתחיל לחצות את הים. בשלב זה גזר רבי יהושע על שר הים לבולעו, כלומר להחזיר את המים למקומם ולגרום לטביעתו. לא היה זה כישוף נסתר אלא גזרה על שר הים.[6]

[1] סוקולוף, ערך 'מרתוק' עמ' 332.

[2] סוקולוף, ערך 'מרתוק' עמ' 332.

[3] רבי אליעזר ורבי יהושע הוותיקים תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי והצעיר רבי עקיבא.

[4] ראו הפני משה על המקום; לדבריו ההיתר של רבי יהושע ללמוד את סודות הכישוף נועד לאפשר לחכמים להתמודד עם יריביהם.

[5] אי ביטולו של הכישוף על ידי רבי יהושע תואם את התפיסה העממית באותה התקופה המשתקפת גם בסיפורי חז"ל. הם מודעים ומודים בקיומו של כוח כישוף אצל האחֵר, אצל היריב, אך תמיד הכוח מנוצל לרעה.

[6]  בסיפור העימות השני אפשר למצוא קונוטציה לסיפורו של ישו שהלך על פני ימה של טבריה (מתי י"ד 25) אם כן הדבר מתרחב העימות והופך לעימות שבין שתי אמונות. הסיפור מלמד על מאבק לא קל בין שני המחנות. עורמתם של החכמים בשילוב כוח הכישוף של רבי יהושע הובילו יחדיו לניצחון על המין – על המכשפים (הררי יובל, הכישוף היהודי הקדום. עמ' 297)