בין המגדף ובין העובד עבודה זרה פ"ז ה"ט (הלכה ו בכ"י ליידן) דף כה ע"ב עמ' 1302
מקור	תרגום
1   אזהרה לעובד ע'ז מניין.	אזהרה לעובד עבודה זרה מניין.
2   "לא תעבדם".	"לא תעבדם".
3   כרת מניין.	כרת מניין.
4   "את י'י הוא מגדף ונכרתה".	"את י'י הוא מגדף ונכרתה".
5   ולא "מגדף" כתוב.	ולא "מגדף" כתוב.
6   כאדם שהוא או' לחבירו.	כאדם שהוא אומר לחברו.
7   גידפתה את כל הקערה	גידפת את כל הקערה
8   ולא שיירתה בה כלום.	ולא שיירת בה כלום.
9   משל ר' שמעון בן לעזר או'.	משל רבי שמעון בן לעזר אומר.
10 לשנים שהיו יושבין	לשניים שהיו יושבין
11 וקערה שלגריסין ביניהון.	וקערה של גריסין ביניהם.
12 פשט אחד את ידו	פשט אחד את ידו
13 וגידף את כל הקערה	וגידף את כל הקערה
14 ולא שייר בה כלום.	ולא שייר בה כלום.
15 כך המגדף והעובד ע'ז	כך המגדף והעובד עבודה זרה
16 אינו משייר לאחריו מצוה.	אינו משייר לאחריו מצוה.

[1] משנה סנהדרין פרק ז' מ"ו

[2] שמות פרק כ ד' – ה: 'לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם'.

[3] מבחינת ההקשר זו המילה המתאימה, מה עוד שנאמר גם 'לא שייר'. אפשר כי מפאת הדמיון בין רי"ש לדל"ת וגם מפאת ההקשר למגדף, נכתב כך. בבבלי, כריתות ז ע"ב  'גירפתה את הקערה'.

[4] משמעות הביטוי 'ולא שייר בה כלום' מתבררת על ידי  שני מקורות; הראשון, ספרי במדבר, פרשת שלח פיסקה קיב: 'את ה' הוא מגדף, איסי בן עקביא אומר כאדם שאומר לחבירו גדפת את כל הקערה כולה ולא שיירתה ממנה כלום ור' אלעזר בן עזריה אומר כאדם שאומר לחבירו גדפת את הקערה וחיסרתה'. המקור השני מצוי בבבלי, כריתות ז ע"ב: 'את ה' [הוא] מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם האומר לחבירו גירפתה הקערה וחיסרתה קסבר מגדף מברך את השם הוא ר' אלעזר בן עזריה אומר כאדם האומר לחבירו גירפתה הקערה ולא חיסרתה קסבר מגדף היינו עובד ע"ז'. אין המקבילות מלאות, אך נמצא בהם שימוש במטאפורה של גריפת המצוי בקערה. בשני המקורות מופיעות שתי דיעות: האחת, הגורף גרף את הקערה ולא שייר ממנה כלום, כלומר לא רק את התבשיל גרף אלא אף את הקערה; השנייה, תוכן הקערה נגרף ואף בקערה חיסר מעט.

קרבן העדה על האתר מבאר חיסרת מהקערה כ'לא חיסרת', היינו לא פגעת באל, החיסרון הוא במגדף ובעובד עבודה זרה (קרבן העדה על אתר).