header2

בין המגדף ובין העובד עבודה זרה

פ"ז ה"ט (הלכה ו בכ"י ליידן) דף כה ע"ב עמ' 1302

מקור תרגום
1   אזהרה לעובד ע'ז מניין. אזהרה לעובד עבודה זרה מניין.
2   "לא תעבדם". "לא תעבדם".
3   כרת מניין. כרת מניין.
4   "את י'י הוא מגדף ונכרתה". "את י'י הוא מגדף ונכרתה".
5   ולא "מגדף" כתוב. ולא "מגדף" כתוב.
6   כאדם שהוא או' לחבירו. כאדם שהוא אומר לחברו.
7   גידפתה את כל הקערה גידפת את כל הקערה
8   ולא שיירתה בה כלום. ולא שיירת בה כלום.
9   משל ר' שמעון בן לעזר או'. משל רבי שמעון בן לעזר אומר.
10 לשנים שהיו יושבין לשניים שהיו יושבין
11 וקערה שלגריסין ביניהון. וקערה של גריסין ביניהם.
12 פשט אחד את ידו פשט אחד את ידו
13 וגידף את כל הקערה וגידף את כל הקערה
14 ולא שייר בה כלום. ולא שייר בה כלום.
15 כך המגדף והעובד ע'ז כך המגדף והעובד עבודה זרה
16 אינו משייר לאחריו מצוה. אינו משייר לאחריו מצוה.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

משל

עיון קצר באגדה

המשנה[1] קובעת כי עובד עבודה זרה הוא 'אחד העובד ואחד הזובח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואחד המקבלו עליו לאלוה והאומר לו אלי אתה' לעומת זאת המגפף והמנשק והמכבד והמרבץ והמרחץ הסך המלביש והמנעיל אינו מוגדר כעובד עבודה זרה אלה עובר בלא תעשה, עובדה הנלמדת מהפסוק 'לא תשתחוה להם ולא תעבדם'.[2]

בסוגיה נבדק  המקור לעונש כרת לדרך עבודה זו, וכתשובה מובא הפסוק 'וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה מִן הָאֶזְרָח וּמִן הַגֵּר אֶת יְהֹוָה הוּא מְגַדֵּף וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִקֶּרֶב עַמָּהּ' (במדבר ט"ו ל'). על התשובה נשאל בתמיהה 'ולא מגדף כתוב'? הרי הפסוק מבאר עונש כרת וגידוף ואילו השאלה היא על עבודה זרה. תשובתו של בעל האגדה מובאת על ידי משל בשם רבי שמעון בן אלעזר, משל המוצא זהות בין שתי העבירות.

המשל: שני אנשים ליד קערה מלאה גריסים, אחד מהם גרף[3] את כל הגריסים ולא שייר דבר; הנמשל: המגדף את שם האל והעובד עבודה זרה אינם מותירים אחריהם מצוות.[4]


[1] משנה סנהדרין פרק ז' מ"ו

[2] שמות פרק כ ד' – ה: 'לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכָל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ: לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תָעָבְדֵם'.

[3] מבחינת ההקשר זו המילה המתאימה, מה עוד שנאמר גם 'לא שייר'. אפשר כי מפאת הדמיון בין רי"ש לדל"ת וגם מפאת ההקשר למגדף, נכתב כך. בבבלי, כריתות ז ע"ב  'גירפתה את הקערה'.

[4] משמעות הביטוי 'ולא שייר בה כלום' מתבררת על ידי  שני מקורות; הראשון, ספרי במדבר, פרשת שלח פיסקה קיב: 'את ה' הוא מגדף, איסי בן עקביא אומר כאדם שאומר לחבירו גדפת את כל הקערה כולה ולא שיירתה ממנה כלום ור' אלעזר בן עזריה אומר כאדם שאומר לחבירו גדפת את הקערה וחיסרתה'. המקור השני מצוי בבבלי, כריתות ז ע"ב: 'את ה' [הוא] מגדף איסי בן יהודה אומר כאדם האומר לחבירו גירפתה הקערה וחיסרתה קסבר מגדף מברך את השם הוא ר' אלעזר בן עזריה אומר כאדם האומר לחבירו גירפתה הקערה ולא חיסרתה קסבר מגדף היינו עובד ע"ז'. אין המקבילות מלאות, אך נמצא בהם שימוש במטאפורה של גריפת המצוי בקערה. בשני המקורות מופיעות שתי דיעות: האחת, הגורף גרף את הקערה ולא שייר ממנה כלום, כלומר לא רק את התבשיל גרף אלא אף את הקערה; השנייה, תוכן הקערה נגרף ואף בקערה חיסר מעט.

קרבן העדה על האתר מבאר חיסרת מהקערה כ'לא חיסרת', היינו לא פגעת באל, החיסרון הוא במגדף ובעובד עבודה זרה (קרבן העדה על אתר).