|
לקרוע על קללת שם האלהים – אגדה א פ"ז ה"ח (הלכה ה בכ"י ליידן) דף כה טור א – ב עמ' 1302 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 מהו לקרוע על קיללת השם. | מהו לקרוע על קיללת השם (האל). |
| 2 נישמעינה מן הדא. | נשמע אותה מזה |
| 3 "ויהי כשמוע המלך חזקיהו | "ויהי כשמוע המלך חזקיהו |
| 4 את דברי רב:-שקה ויקרע את בגדיו". | את דברי רב:-שקה ויקרע את בגדיו". |
| 5 מהו לקרוע על קיללת <כה,ב> הגוי. | מהו לקרוע על קיללת <כה,ב> הגוי. |
| 6 מאן דאמ'. | מי שאמר |
| 7 רב:-שקה גוי היה. קורעין. | רב:-שקה גוי היה. קורעים. |
| 8 מאן דמר. | מי שאמר |
| 9 יש' היה. אין קורעין. | ישראל היה. אין קורעים. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי, מועד קטן פ"ג פג ע"ב\ה"ז עמ' 821
מקצת עדי נוסח עקיפים
רבינו חננאל, בבלי סנהדרין נו ע"א ד"ה ירושלמי מנין שקורעין
תוספות, בבלי מועד קטן כו ע"א ד"ה ברכת השם מנלן
סוגה
מדרש, מימרה
עיון קצר באגדה
באגדה שלפנינו שני חלקים; בחלק הראשון (שורות 1 – 4) מבררים את מקור ההלכה ממנו נלמד כי השומע קללת האל חייב בקריעת בגדיו. בחלק השני (שורות 5 – 9) מבררים אם יש לקרוע את הבגדים גם כאשר המקלל הוא גוי.[1]
עניינן של השאלות בהלכה, והלומד מצפה לקבל תשובות המתבססות על החוק במקרא ואין כן הדבר. לשתי השאלות תשובות המתבססות על סיפור שליחותו של רבשקה, נציג מלך אשור, אשר עלה בחיל כבד לירושלים ופנה אל העם ואל ראשיו בנאום שמטרתו לרפות את ידיהם.[2]
קריעת הבגדים על ידי חזקיה המלך אליקים בן חלקיה אשר על הבית שבנא הסופר ויואח בן אסף המזכיר הינה כנראה מקור ההלכה לקריעת הבגדים על ידי שומעי 'ברכת האל', אך על השאלה אם יש לקרוע כשהמקלל הוא גוי התשובה אינה ברורה. במסורת ישנה מחלוקת אם רבשקה היה גוי או יהודי.[3] הסבורים שרבשקה גוי נוטים לאור מעשה המלך ועוזריו לקבוע כי במקרא יש לקרוע את הבגדים אם שומעים קללת האל על ידי גוי.הסיפור שבא ללמד דין השומע מקלל האל רחוק מפשוטו של מקרא.
[1] יש ובמקום גוי מופיע עובד עבודה זרה או כותי.
[2] מלכים ב' פרקים י"ח – י"ט.
[3] על האפשרות כי רבשקה היה ישראל מומר ראו קורבן העדה על המקום ובבלי, סנהדרין ס ע"א.