עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

בראשית רבה (אלבק), פרשה כ"ח ז' עמ' 266

מקצת עדי נוסח עקיפים

ערוך השלם ד', ערך 'כרת' (הערך השני), עמ' 346

סוגה

מימרה - משל

עיון קצר באגדה

הרקע ההלכתי למימרה הינו עונש המוטל על מי שאינו החוטא,[1]  והמימרה באה להבהיר את המצב בו החוטא הוא האדם, אך הנענשת היא הבהמה שלא חטאה.[2] דרך ההבהרה היא קללה הנהוגה בלשון הדיבור.

בני אדם אומרים: 'ישחקו עצמות פלוני', הוא האב; 'שהוציא את בנו', כלומר, הוליד אותו; 'למעשים רעים', אלו מעשי הבן ולא מעשי האב.[3] על פי המימרה, מובן שהבן רשע, אך בני אדם במקום לקלל אותו מקללים את אביו שילד אותו.