header2

מיתה בשריפה – אגדה א

פ"ז ה"ב דף כד ע"ב עמ'  1297

מקור תרגום
1 ויתן קשה בפני עצמו.  ויתן קשה בפני עצמו.
2 אמר. שלא ימות. אמר. שלא ימות.
3 שכן מצינו שבשעה שסתם חזקיהו את [מוצא1] מימי גיחון העליון שכן מצינו שבשעה שסתם חזקיהו את מימי גיחון העליון
4 במנים דקים סתמן. בחלקים[1] דקים סתמן.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

ההלכה קובעת כי בהוצאה להורג בשריפה על מנת לפתוח את פיו של הנידון למוות כורכים סודר סביב צווארו. בעל הסוגיה מסביר כי כרכו סודר רך בתוך סודר קשה כדי שהנידון למות לא ימות בחנק אלא בשריפה.

לאישוש העובדה כי כריכת הסודר הרך מגנה מפני אפשרות חנק על ידי הסודר הקשה  מביא בעל הסוגיא הוכחה ממעשה חזקיה  'וְהוּא יְחִזְקִיָּהוּ סָתַם אֶת מוֹצָא מֵימֵי גִיחוֹן הָעֶלְיוֹן וַיַּישְּׁרֵם לְמַטָּה מַּעְרָבָה לְעִיר דָּוִיד וַיַּצְלַח יְחִזְקִיָּהוּ בְּכָל מַעֲשֵׂהוּ'.[2]

בסיפור המקראי לא נמסר במה סתם חזקיהו את מוצא מימי הגיחון, לפי בעל האגדה הוא סתם בעצים דקים לפני שהוסיף בחומר קשה, שכן אין קשה עומד בפני הקשה (המים). מסיבה זו בחנק כורכין סודר רך ראשונה המגן מפני החנק האפשרי בסודר הקשה.[3] 


[1] סוקולוף, ערך 'מנה', 'מנתה', עמ' 317.

[2] דברי הימים ב' ל"ב ל'.

[3] ראו פני משה על אתר.