צידוק הדין פ"ו ה"י דף כג ע"ד – כד ע"א עמ' 1296
מקור	תרגום
1   [(ר' אבהו)] ר' אבהו מטתיה אונס.	[(ר' אבהו)] רבי אבהו קרה לו אונס.
2   אזל ליה חד מינוק.	הלך לו (מת) תינוק אחד
3   עלון ר' יונה ור' יוסי מי חמי ליה אפין.	עלו רבי יונה ורבי יוסי להראות לו פנים (לנחמו).
4 מאימתיה עליה לא אמרון ליה מילה דאורייא.	מיראה ממנו עליהם לא אמרו לו דברי תורה.
5   אמ' לון.	אמר להם.
6   משגחין רבנן מימר מילה דאורייא.	ישגיחו (יהיו מוכנים) חכמים לומר דברי תורה.
7   אמרו ליה. אשגח מרן. אמ' לון.	אמרו לו. ישגיח (יהיה מוכן) מורנו. אמר להם.
8   מה אם רשות שלמטן	מה אם רשות של מטה
9 שיש בה כזב ושקר וגניבות דעת ומשוא פנים ומקח שוחד	שיש בה כזב ושקר וגניבות דעת ומשוא פנים ומקח שוחד
10 והיום עודנו ומחר איננו	והיום עודנו ומחר איננו
11 נאמ' בה.	נאמר עליה.
12 ''הקרובין <כד,א>באין ושואלין שלום הדיינין והעדים.	''הקרובין באין ושואלין שלום הדיינין והעדים.
13  לומ' שאין בליבינו עליכם כלום.	לומר שאין בליבנו עליכם כלום.
14 שדין אמת דנתם''.	שדין אמת דנתם''.
15 רשות שלמעלן	רשות של מעלה
16 שאין בה לא כזב ולא שקר ולא גניבות דעת ולא משוא פנים ולא מקח שוחד	שאין בה לא כזב ולא שקר ולא גניבות דעת ולא משוא פנים ולא מקח שוחד
17 והוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים.	והוא חי וקיים לעולם ולעולמי עולמים.
18 על אחת כמה וכמה שחייבים אנו לקבל עלינו מידת הדין.	על אחת כמה וכמה שחייבים אנו לקבל עלינו מידת הדין.
19 ואו' "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבותיך".	ואומר "ונתן לך רחמים ורחמך והרבך כאשר נשבע לאבותיך".

^[1]משנה סנהדרין פ"ו מ"ו(הלכה י' בירושלמי)'נתעכל הבשר מלקטין את העצמות וקוברין אותן במקומן והקרובים באים ושואלין בשלום הדיינים ובשלום העדים כלומר שאין בלבנו עליכם כלום שדין אמת דנתם ולא היו מתאבלין אבל אוננין שאין אנינות אלא בלב'.

^[2]ייתכן שהביטוי אונס בא ללמד כי לא הייתה סיבה נראית לעין למות התינוק, ואפשר כי רומז לתמיהה מדוע קרה הדבר דווקא לתלמיד חכם ומנהיג כמותו.

^[3]חלק מהפרשנים המסורתיים על המקום מציעים שהכוונה היא לדברי תורה ללא קשר למקרה. העיסוק בלימוד ישכיח וירחיק את הכאב. חלק מעלים את השאלה מדוע פנה אליהם רבי אבהו שיפתחו בדברי תורה הרי נאמר ב. מוע"ק,כ"ח,ב מימרת רבו רבי יוחנן "אמר רבי יוחנן: אין מנחמין רשאין לומר דבר עד שיפתח אבל, שנאמר +איוב ג'+ אחרי כן פתח איוב את פיהו והדר ויען אליפז התימני..." אך נראה לי  שטענתם אינה טענה. הרי רבי אבהו ביקשם לפתוח ראשונים.

^[4]הפסוק במלואו: 'לֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ מְאוּמָה מִן הַחֵרֶם לְמַעַן יָשׁוּב יְקֹוָק מֵחֲרוֹן אַפּוֹ וְנָתַן לְךָ רַחֲמִים וְרִחַמְךָ וְהִרְבֶּךָ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַאֲבֹתֶיךָ (דברים י"ג י"ח).:פשוטו של מקרא מתקשר לדרישת האל שלא ללכת אחרי המנסים לשכנעו לעבור לעבוד עבודה זרה (שם, ז' – י"ז). אפשר כי ציטוט חלקו של הפסוק מלמד על עמדתו של רבי אבהו, כל מי שאינו יכול להצדיק את מידת דינו של האל כמוהו כעובד אלילים.