header2

רצפה בת איה

פ"ו ה"ז דף כג ע"ד עמ' 1295
מקור תרגום
1 "והמה הומתו בימי קציר" "והמה הומתו בימי קציר"
2 "בתחילת קציר שעורים". "בתחילת קציר שעורים".
3 "ותקח רצפה בת איה את !הבגד! ותטהו לה על הצור". "ותקח רצפה בת איה את !הבגד! ותטהו לה על הצור".
4  מהו "על הצור". מהו "על הצור".
5 אמ' ר' הושעיה. אמר רבי הושעיה.
6 שהיתה אומרת "הצור תמים פעלו". שהיתה אומרת "הצור תמים פעלו".

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

ירושלמי, קידושין פ"ד סה ע"ג\ה"א עמ'  1179.

מקצת עדי נוסח עקיפים

רבינו חננאל, בבלי סנהדרין מו ע"א ד"ה תניא רבי אלעזר אומר

סוגה

מדרש אגדה

עיון קצר באגדה

הפסוק מתאר את מעשיה של רצפה בת איה: 'ותקח רצפה בת איה את !הבגד! ותטהו לה על הצור'.[1] כפשוטו, היא נטתה שק[2]  אל הסלע והקימה מעין אוהל כדי שתוכל להישאר במקום ולמנוע את פגיעתם של עוף השמים וחית השדה בהרוגים המוקעים.

רבי הושעיה דרש את מעשה רצפה בת איה כצידוק הדין. 'על הצור' נדרש כ'הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא' (דברים ל"ב ד').[3]

בדרך זו ביקש הדרשן לומר כי החלטתו של דוד לאחר התלבטויותיו המוסריות[4] היתה קשה לרצפה בת איה, אך גם היא הצדיקה את הדין, שכן לא דינו של דוד הוא, אלא דינו של האל.


[1]הפסוק המלא: וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה' (שמואל ב' כ"א י').

[2]במקרא מדובר בשק, ואכן המילה בגד תמוהה בעיני מתקיני כ"י ליידן בהוצאת האקדמיה.

[3]הפרשנים המסורתיים מפרשים שהבינה ממבחן המזבח המתואר באגדה הקודמת כי זהו משפטו של האל.

[4]על השאלות המוסריות ראו מראה פנים במקבילה בירושלמי קידושין, וכן אורבך חז"ל, חז"ל, עמ' 458.