header2

דוד המלך והגבעונים – אגדה ה

פ"ו ה"ז דף כג ע"ד עמ' 1295

מקור תרגום
1 "ויתנם {המלך} ביד הגבעונים ויוקיעום בהר לפני י'י ויפלו שבעתם יחד" "ויתנם {המלך} ביד הגבעונים ויוקיעום בהר לפני י'י ויפלו שבעתם יחד"
2 "שבעתים" כת' חסר חד. "שבעתים" כתוב חסר אחד.
3 זה מפיבושת שנתפלל עליו דוד וקלטו המזבח. זה מפיבושת שנתפלל עליו דוד וקלטו המזבח.
4 אמ' להן. אמר להם.
5 הריני מעבירן לפני המזבח. הריני מעבירן לפני המזבח.
6 כל שהמזבח קולטו הרי הוא שלו. כל שהמזבח קולטו הרי הוא שלו.
7 מפני מפיבושת שהיה גדול בתורה.  מפני מפיבושת שהיה גדול בתורה.
8 והעבירו לפני המזבח וקלטו. והעבירו לפני המזבח וקלטו.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

ירושלמי קידושין פ"ד סה ע"ג\ה"א עמ'  1179.

מקצת עדי נוסח עקיפים

אברבנאל לשמואל ב' כ"א ז'

סוגה

מדרש וסיפור

עיון קצר באגדה

על פי פשט הכתוב חמל דוד על מפיבושת בן יהונתן בגלל הברית שהייתה ביניהם: 'וַיַּחְמֹל הַמֶּלֶךְ עַל מְפִי בֹשֶׁת בֶּן יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל עַל שְׁבֻעַת יְהֹוָה אֲשֶׁר בֵּינֹתָם בֵּין דָּוִד וּבֵין יְהוֹנָתָן בֶּן שָׁאוּל'.[1] לכן מסר לגבעונים את שני בני רצפה בת איה ואת חמשת בני מיכל.

בעל האגדה הרחיב את הסיפור המקראי במדרש כתיב חסר: 'וַיִּפְּלוּ שבעתים שְׁבַעְתָּם'.[2] לפי מדרשו היו"ד החסרה מלמדת על החסרת אחד מהשבעה שנבחרו.[3] על פי סיפורו אמר דוד לגבעונים שימסור להם את השבעה רק לאחר שידע כי האל מסכים להריגתם. הוא העביר את המיועדים למיתה לפני המזבח,[4] והמזבח קלט את מפיבושת עליו התפלל דוד.



[1]
שמואל ב' כ"א ז'.

[2] שם, שם, ח' – ט'.

[3] ראו הפרשנים המסורתיים על המקום שלא הלכו בדרכו.

[4]  לא מצאתי פרשנים או חוקרים הדנים במבחן זה. נראה לי כי הוא מבוסס על הכתוב בספר שמות כ"א י"ד:       "וְכִי יָזִד אִישׁ עַל רֵעֵהוּ לְהָרְגוֹ בְעָרְמָה מֵעִם מִזְבְּחִי תִּקָּחֶנּוּ לָמוּת".