דוד המלך והגבעונים – אגדה א פ"ו ה"ז דף כג ע"ד עמ' 1294
מקור	תרגום
1   ובא דוד וריחקן.	ובא דוד וריחקן.
2   "והגבעונים לא מבני ישראל המה".	"והגבעונים לא מבני ישראל המה".
3   ולמה ריחקן.	ולמה ריחקן.
4   על שם "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים" וגו'.	משום "ויהי רעב בימי דוד שלש שנים" וגו'.
5   אמ' דוד.	אמ' דוד.
6   בעון ג' דברים גשמים נעצרין.	בעון שלושה דברים גשמים נעצרין.
7   ע'ז וגילוי עריות ושפיכות דמים.	עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים.
8   ע'ז דכת'	עבודה זרה שכתוב
9   "פן יפתה לבבכם"	"פן יפתה לבבכם"
10 וסמיך ליה "ועצר את השמים".	וסמוך לו "ועצר את השמים".
11 גילוי עריות דכת'	גילוי עריות שכתוב
12 "וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך".	"וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך".
13 שפיכות דמים שנ'	שפיכות דמים שנאמר
14 "כי הדם הוא יחניף את הארץ".	"כי הדם הוא יחניף את הארץ".
15 ויש אומ'. אף פוסקי צדקה ברבים ואינן נותנין.	ויש אומרים. אף פוסקי צדקה ברבים ואינן נותנין.
16 דכת' "נשיאים ורוח וגשם איין איש מתהלל במתת שקר".	שכתוב "נשיאים ורוח וגשם איין איש מתהלל במתת שקר".

^[1] הפסוק המלא: 'וַיִּקְרָא הַמֶּלֶךְ לַגִּבְעֹנִים וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם וְהַגִּבְעֹנִים לֹא מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵמָּה כִּי אִם מִיֶּתֶר הָאֱמֹרִי וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נִשְׁבְּעוּ לָהֶם וַיְבַקֵּשׁ שָׁאוּל לְהַכֹּתָם בְּקַנֹּאתוֹ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה' (שמואל ב' כ"א ב').

 על רעב זה ראה בשמואל ב' כ"א פס' ב'. [2]

[3] במקבילה בבלי יבמות עח ע"ב מפורטים ניסיונותיו של גוג להבין את סיבת העונש, והבירור שערך אם אכן העבירות עבודה זרה וגילוי עריות מצויות בעם. משלא נמצאו העבירות פנה לשאול באלוהים.

^[4] שלושת המדרשים:

א.      עבודה זרה – שני פסוקים כפשוטם מלמדים זאת: 'הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶםף וְחָרָה אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה נֹתֵן לָכֶם' (דברים י"א ט"ז – י"ז).

ב.      גילוי עריות – נלמד מתוכחת הנביא ירמיהו: 'לֵאמֹר הֵן יְשַׁלַּח אִישׁ אֶת אִשְׁתּוֹ וְהָלְכָה מֵאִתּוֹ וְהָיְתָה לְאִישׁ אַחֵר הֲיָשׁוּב אֵלֶיהָ עוֹד הֲלוֹא חָנוֹף תֶּחֱנַף הָאָרֶץ הַהִיא וְאַתְּ זָנִית רֵעִים רַבִּים וְשׁוֹב אֵלַי נְאֻם יְהֹוָה שְׂאִי עֵינַיִךְ עַל שְׁפָיִם וּרְאִי אֵיפֹה לֹא שגלת שֻׁכַּבְתְּ עַל דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִדְבָּר וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ:  וַיִּמָּנְעוּ רְבִבִים וּמַלְקוֹשׁ לוֹא הָיָה וּמֵצַח אִשָּׁה זוֹנָה הָיָה לָךְ מֵאַנְתְּ הִכָּלֵם' (ירמיהו ג' א' – ג'). ירמיהו הנביא דימה את התנהגות העם ההולך שבי אחר אלילים להתנהגות אשה זונה, וניבא כי הגשמים ייעצרו בשל עזות מצח זו שהיא כחוצפתה של אשה זונה. הקישור לגילוי עריות אינו אלא מדרש אגדה הרחוק מפשוטו של מקרא.

ג.       שפיכות דמים[4]– נלמד כי שפיכות דמים גורמת לעצירת גשמים  מהפסוק 'וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם בָּהּ כִּי הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ וְלָאָרֶץ לֹא יְכֻפַּר לַדָּם אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ בָּהּ כִּי אִם בְּדַם שֹׁפְכוֹ' (במדבר ל"ה ל"ג). הקשרו של הפסוק הוא האיסור להמיר עונש מוות לרוצח במתן כופר או בהעברה לעיר מקלט. ואם ייעשה כך 'הַדָּם הוּא יַחֲנִיף אֶת הָאָרֶץ', כלומר, ירשיע או יטמא את הארץ[4]. אין בפסוקים אלה משום קשר לעיכוב הורדת גשמים בגלל שפיכות הדמים.