header2

יהושע והגבעונים

פ"ו ה"ז דף כג ע"ד עמ' 1294

מקור תרגום
1  כת' כתוב

2  "ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים

    ושואבי מים לעדה".

"ויתנם יהושע ביום ההוא חוטבי עצים ושואבי מים לעדה".
3  ניחא "לעדה". נוח (קל להסביר) "לעדה".
4  "ולמזבח י'י". "ולמזבח י'י"
5  אלא שתליין יהושע ב!ריפן!. אלא שתלה אותם יהושע ברפיון (ללא הכרעה)
6   אמ'. אמ'.
7   אני +<לא> מרחיקן ולא מקרבן.  אני מרחיקן ולא מקרבן. 
8   אלא מי שעתיד לבנות בית הבחירה אלא מי שעתיד לבנות בית הבחירה
9   !ד!את <כג,ד> דעתו לקרב יקרב !ד!את דעתו לקרב יקרב
10 ואת דעתו לרחק ירחק. ואת דעתו לרחק ירחק.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

ירושלמי, קידושין פ"ד, דף ס"ה ע"ב/ ה"א עמ' 1179

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

בספר יהושע[1] מסופר כיצד הוליכו הגבעונים את יהושע ואת העם שולל.[2] לאחר שהתגלתה  תרמיתם נותר יהושע במצב אמביוולנטי, מצד אחד נותר נאמן לברית שכרת עימם, ומצד שני הענישם: 'וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח יְהֹוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר'.[3]

על פי פשוטו של מקרא הם נענשו בעבודה קשה של חטיבת עצים ושאיבת מים לעדה ולמזבח. בעל המדרש,[4] תמה על העונש, שכן כל עבודה ליד המזבח הינה זכות, והדבר מובן באמירה 'ניחא "לעדה". "ולמזבח י'י" ' (שורות 3 – 4) שנאמרה כנראה בתמיהה.[5]

לדעת בעל האגדה יהושע אינו יודע כיצד לנהוג, ולכן מותיר את ההחלטה בנוגע לעתידם של הגבעונים  בידי בונה בית המקדש.[6] ההוספה של מחשבות יהושע מרחיבה הסיפור המקראי.


[1]ראו יהושע ט' ג' – כ"ז.

[2] קויפמן מבאר כי יהושע ידע את האמת תוך כדי חקירתם, אך נוח היה לו 'ליפול בפח' כדי לזכות ביתרון אסטרטגי על אויביו האחרים (קויפמן, ספר יהושע, פירוש לפרק ט'). לא כאן המקום להרחיב בנושא זה.

[3] יהושע ט' כ"ז.

[4] בעל המדרש במקבילה בירושלמי, קידושין פ"ד,דף ס"ה ע"ב/ ה"א הוא רבי יהושע בן לוי.

[5] ראו קורבן העדה על המקום.

[6]אפשר כי הדרשן ראה רמז לאפשרות זו בסופו של הפסוק: 'וַיִּתְּנֵם יְהוֹשֻׁעַ בַּיּוֹם הַהוּא חֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לָעֵדָה וּלְמִזְבַּח יְהֹוָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר'(יהושע ט' כ"ז).