חומר במגדף ובמחלל פ"ו ה"ז דף כג ע"ג עמ' 1294
מקור	תרגום
1 ר' אליעזר בן יעקב או'. +.	רבי אליעזר בן יעקב אומר.
2 זה חומר במחלל מבמגדף	זו חוּמְרָה במחלל מבמגדף
3 וזה חומר במגדף מבמחלל.	וזו חוּמְרָה במגדף מבמחלל.
4 במגדף כת' "לא תלין נבלתו על העץ".	במגדף כתיב "לא תלין נבלתו על העץ".
5 ובמחלל כת'	ובמחלל כתיב
6 "ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו על הצור מתחילת קציר עד נתך מים עליהם".	"ותקח רצפה בת איה את השק ותטהו על הצור מתחילת קציר עד נתך מים עליהם".
7 מלמד שהיו תלויין מי'ו בניסן עד י'ז במרחשון.	מלמד שהיו תלויין מי'ו בניסן עד י'ז במרחשון.

^[1] משנה, סנהדרין פ"ו מ"ד.

^[2] 'לֹא תָלִין נִבְלָתוֹ עַל הָעֵץ כִּי קָבוֹר תִּקְבְּרֶנּוּ בַּיּוֹם הַהוּא כִּי קִלְלַת אֱלֹהִים תָּלוּי וְלֹא תְטַמֵּא אֶת אַדְמָתְךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה' (דברים כ"א כ"ג).

^[3]ראה פירושו של הרמב"ן לפס "ועל דרך הפשט יאמר כי יהיה באיש חטא גדול שראוי להמיתו עליו ולתלותו על עץ לגודל חטאו, אעפ"כ לא תלין נבלתו על העץ, כי הארור מכל האדם והמקולל בהם הוא התלוי, אין בכל המיתות מיתה מנוולת ובזויה כמוה".

^[4] ראה תוספתא מסכת סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"ט ה"ז:'היה ר' מאיר אומ' מה תלמ' לומר כי קללת אלהים תלוי לשני אחים תאומים דומין זה לזה אחד מלך על כל העולם כולו ואחד יצא לליסטייא לאחר זמן נתפס זה שיצא לליסטיא והיו צולבין אותו על הצלוב והיה כל עובר ושב או' דומה שהמלך צלוב לכך נאמר כי קללת אלהים תלוי'.

^[5] התנא לא הסביר מהי החומרה בדרך שבה הוציאו להורג כל אחד מהם. המפרשים הקלאסיים על המקום נדרשים לכך, ולפי קורבן העדה החומרה בעונשו של המחלל שהונח זמן ממושך תלוי, ואילו החומרה במגדף שקודם לתלייתו הומת בסקילה ואחר כך נתלה (ראו קורבן העדה על אתר).

^[6] ראוי לציין כי ע"צ מלמד אינו מביא מדרשים אלה כמדרשי הלכה של תנאים הנזכרים בירושלמי.

^[7] דברים כ"א כ"ג.

^[8] כיוון שבמדרש ראוי לבחון גם פסוקים קרובים ולא רק את המוזכר, אפשר כי כיוון לסיפא של הפסוק הקודם:

'וְהוּמָת וְתָלִיתָ אֹתוֹ עַל עֵץ'  (דברים כ"א כ"ב). על כך התבסס פירוש קורבן העדה (ראו לעיל).

^[9] שמואל ב' כ"א ח' – י': 'וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֶת שְׁנֵי בְּנֵי רִצְפָּה בַת אַיָּה אֲשֶׁר יָלְדָה לְשָׁאוּל אֶת אַרְמֹנִי וְאֶת מְפִבֹשֶׁת וְאֶת חֲמֵשֶׁת בְּנֵי מִיכַל בַּת שָׁאוּל אֲשֶׁר יָלְדָה לְעַדְרִיאֵל בֶּן בַּרְזִלַּי הַמְּחֹלָתִי: וַיִּתְּנֵם בְּיַד הַגִּבְעֹנִים וַיֹּקִיעֻם בָּהָר לִפְנֵי יְהֹוָה וַיִּפְּלוּ שבעתים שְׁבַעְתָּם יָחַד והם וְהֵמָּה הֻמְתוּ בִּימֵי קָצִיר בָּרִאשֹׁנִים תחלת בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים: וַתִּקַּח רִצְפָּה בַת אַיָּה אֶת הַשַּׂק וַתַּטֵּהוּ לָהּ אֶל הַצּוּר מִתְּחִלַּת קָצִיר עַד נִתַּךְ מַיִם עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמָיִם וְלֹא נָתְנָה עוֹף הַשָּׁמַיִם לָנוּחַ עֲלֵיהֶם יוֹמָם וְאֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה לָיְלָה'.

^[10] במקרא מדובר בהוקעה. לא ידוע אם ההוקעה היתה דרך ההמתה או דרך לפרסום קלונם של המומתים. רבי אליעזר בן יעקב דרש את ההוקעה כתלייה.

^[11] אפשר כי מדובר בגשם ראשון שירד בניסן או באייר ואפשר כי מדובר ביורה אחרי כמה חודשים. כך או כך ברור כי הגופות לא הורדו מיד ולא הובאו לקבורה.