עדי נוסח

אוסף מאיר בניהו (ירושלים), תרביץ מ"ו, עמ' 85 – 89[12]

מקבילות

ירושלמי, חגיגה פ"ב עז ע"ד – עח ע"א/ה"ב עמ' 787 – 788

מקצת עדי נוסח עקיפים

רש"י, בבלי סנהדרין מד ע"ב ד"ה דבעיא מכסא

סוגה

סיפור

עיון קצר באגדה

האגדה תומכת באלו הסבורים כי שמעון בן שטח היה הנשיא. היא בנויה משלושה סיפורים.

הסיפור הראשון (שורות 3 –8)

הסיפור מעלה את נושא העדר הצדק ביחס לבני האדם, כפי שהצטייר בעיני חבר נוכח העדר כבוד לחברו בהלוויה לעומת הכבוד שזכה בן המוכס.[13] העדר הצדק בו מונהג העולם להבנתו מתפתח בסיפור הבא להבנה כי הצדק האלוהי קיים ופועל הן בעולם הזה הן בעולם הבא.

הסיפור השני (שורות 9 – 51)

שלושה חלקים לסיפור, ושלושתם מתרחשים בחלומו של החבר:[14]

חלק א' – הצדק שנעשה לתלמיד ולבן המוכס (שורות 9 – 28)

הסיפור נותן תשובה כי הצדק נעשה בעולם הזה ובעולם הבא באמצעות ההבדל בין שתי ההלוויות. החבר חטא חטא קל,[15] ועל כך נענש בעולם הזה,[16] ואילו בן המוכס עשה מצווה אחת, ושכרו ניתן לו בעולם הזה.[17] בחלומו ראה החבר את חברו זוכה לשפע חומרי בעולם הבא,[18] ואילו בן המוכס מצוי במצוקה חומרית.

חלק ב' – בת עלי בצלים (שורות 29 – 44)

בת עלי בצלים שנחשבה בעולם הזה כצדיקה, אך למעשה, היו מעשיה שקר ואחיזת עיניים. בחלום היא נראית תלויה בעוקצי שדיה, אפשר כי זהו העונש על שמנעה פרי בטן, ולפי הגירסה שציר שערו של הגיהנום תלוי באוזנה, אפשר זהו עונשה על כי סיפרה באוזני הזולת על צומות שלא קיימה. על שאלת החבר עד מתי יתקיים עונשה, נענה: 'עד דייתי שמעון בן שטח' (שורה 38).

חלק ג' – שליחות מוטלת על החבר (שורות 45 – 51)

מספרים לחבר כי שמעון בן שטח ייענש, כיוון שלא הרג את כל עושי הכשפים כשנבחר לנשיא אף כי נדר כן, וממנים אותו לשליח כדי למסור לשמעון בן שטח את אשר ראה ושמע. כמו כן מקנים לו אפשרות לבצע אות על טבעי כדי לשכנע באמצעותו את שמעון בן שטח.[19] אפשר כי האות הוא סמל פלאי, כשם שראיית החבר תחזור לתיקנה, כן שמעון בן שטח יכול לשנות את עונשו על ידי קיום הנדר שנדר.

הסיפור השלישי (שורות 52 – 87)

שמעון בן שטח מאמין לחבר ולומד כי אף שרק חשב בליבו ולא נדר,[20] הרי שכלפי שמים נתפסה מחשבתו כנדר, ולכן מוכן עתה לממש את נדרו, להרוג את המכשפות.[21] מועד הביצוע הוא יום סגריר שבו נמצאות המכשפות במערתן. שמעון בן שטח בעל כוחות כישוף. הן מכניסות אותו למערה כי מודיע להן שהוא משלהן,[22] ולאחר שהן מכינות בדרך הכישוף לחם, תבשיל ויין, הוא מציע שיביא בחורים שמחים ומשמחים.[23] הבחורים מנתקים אותן מהקרקע, כדי להוכיח שהן מכשפות.[24] וכולן הוצאו להורג.

האגדה בנויה משלושה סיפורים המעוצבים בתבנית מגובשת ואחודה:

א.      כל סיפור מסתיים במוטיב המתפתח בסיפור הבא אחריו.

ב.      הסיפור הפותח והסוגר מתרחשים במציאות ואילו הסיפור האמצעי מתרחש כולו בחלום.

ג.       בכל סיפור שני צמדים מנוגדים המסמלים את הטוב ואת הרע: בסיפור הראשון – תלמיד חכם ובן המוכס; בסיפור השני – בת עלי בצלים ושמעון בן שטח; ובסיפור השלישי – שמונים מכשפות מול שמונים בחורים.

ד.      החוט המקשר בין הסיפורים ובין הצמדים הוא החבר שמתאבל, חולם וזוכה לראות דברים כהווייתם ואף משמש כשליח העולמות העליונים לשמעון בן שטח.

ה.     בכל סיפור וסיפור משתקף מצב שאין תוכו כברו, מעין מציאות והיפוכה.