header2

מגבלות ההליכה בעקבות ההלכה – אגדה ה

פ"ו ה"ג (הלכה ב בכ"י ליידן) כג ע"ג עמ' 1292

מקור תרגום
1 ר' יודה בן פזי סלק לעיליתא דבי מדרשא רבי יודה בן פזי עלה לעליה של בית המדרש
2 וראה שני בני אדם נזקקין זה לזה. וראה שני בני אדם נזקקין זה לזה.
3 אמרו ליה. אמרו לו
4 ר'. הב דעתך דאת חד ואנן תרי. רבי. תן דעתך (תיזהר)[1] שאתה אחד ואנחנו שניים.

עדי נוסח

אוסף מאיר בניהו (תרביץ מו עמ' 75 – 76).

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

רבינו חננאל, בבלי סנהדרין מד ע"ב

סוגה

סיפור

עיון קצר באגדה

רבי יהודה בן פזי עלה לעליית בית המדרש, ולהפתעתו ראה שם שני זכרים מקיימים יחסי מין. יש להניח כי לאור הכרותם את ההלכה היו השניים מבאי בית המדרש. רבי יהודה מכיר ההלכה המקראית 'וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת זָכָר מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה תּוֹעֵבָה עָשׂוּ שְׁנֵיהֶם מוֹת יוּמָתוּ דְּמֵיהֶם בָּם' (ויקרא כ' י"ג). הוא יודע כי השניים חייבים מיתה, וכי עליו מוטלת האחריות להעמידם לדין.

השניים שחטאו גם הם יודעים היטב את ההלכה המקראית, לכן בטרם הגיב רבי יהודה בן פזי איימו עליו בנצלם את ההלכה: 'עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ שְׁלֹשָׁה עֵדִים יוּמַת הַמֵּת לֹא יוּמַת עַל פִּי עֵד אֶחָד' (דברים י"ז ו'). ידיעתם את ההלכה סייעה בידיהם להימלט מעונש על חטאם. [2]

אין המספר מתאר את אשר קרה בהמשך, האם רבי יהודה בן פזי נרתע, האם החוטאים נענשו, או שמא העלילו על רבי יהודה בן פזי. בעל האגדה לא הביא פרטים אלו כיוון שלעמדתו חשוב הרעיון העקרוני  המצביע על חולשת החוק, על היותו לעיתים חרב פיפיות לאמת.



[1]
ליברמן, יוונית ויוונות, עמ' 133 הערה 129.

[2]  וראו בפירושו של בעל הפני משה: הב דעתך. שתשתוק בדבר ואם לאו אנחנו שנים ונאמנים עליך ואין אתה נאמן עלינו להעיד בב"ד.: