עדי נוסח

אוסף מאיר בניהו, ירושלים (תרביץ מ"ו, עמ' 73)

מקבילות

תוספתא, סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"ט ה"ה עמ' 429[1]

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

באגדהשלושה מדרשים הקושרים את עכן לפסוק 'וּבְנֵי זֶרַח זִמְרִי וְאֵיתָן וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וָדָרַע כֻּלָּם חֲמִשָּׁה'[2] כדי ללמדנו שהווידוי (או המוות) כיפר על חטאו.

מדרש א' (שורות 1 – 2)

המדרש הוא בשמו של רבי יהושע בן לוי; זמרי הנזכר בפסוק הוא עכן.[3]

מדרש ב' (שורות 3 – 5)

המדרש הוא בשמו של רבי שמואל בר נחמן; הימן הנזכר בפסוק הוא עכן. רבי שמעון בר נחמן דרש כך,בעקבות דמיון הקיים במצלול המילים הימן ואמנה.

מדרש ג' (שורות 6 -8)

הדרשן האנונימי מרחיב ומפתח את המצוי בדרשותיהם של ריב"ל ורבי שמואל בר נחמן. שניהם טענו כי עכן הינו אחד מבני זרח שהיו לו חמישה בנים. הוא תמה על הכתוב בסיומו של הפסוק  "כלם חמישה" וכי אין אנו יודעים כי חמישה היו. אלא שאיזכור "החמישה" בא ללמד שעכן (בין אם הינו זמרי ובין אם הינו הימן) כיפר על חטאו במיתתו שהינה מיתת בית דין ויש לו חלק לעתיד לבוא כיתר הרוגי בית דין.[4]