פ"ו ה"ג (הלכה ב בכ"י ליידן) דף כג ע"ב עמ' 1292 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 אמ' ר' תנחומא. | אמר רבי תנחומא. |
| 2 [ב]ארבעה חרמים מעל. | בארבעה חרמים מעל. |
| 3 בחרם כנעני מלך ערד. | בחרם כנעני מלך ערד. |
| 4 בחרם סיחון ועוג. | בחרם סיחון ועוג. |
| 5 בחרם מדין. | בחרם מדין. |
| 6 בחרם יריחו. | בחרם יריחו. |
| 7 ומניין שכיפר לו ווידויו. | ומניין שכיפר לו וידויו. |
| 8 שנ' "ובני זרח זמרי ואיתן" וגו'. | שנאמר ובני זרח זמרי ואיתן וגו'. |
עדי נוסח
אוסף מאיר בניהו, ירושלים (תרביץ מ"ו, עמ' 72 – 73)
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
רבינו חננאל, בבלי סנהדרין מג ע"ב
סוגה
מימרה, מדרש
עיון קצר באגדה
באגדה הקודמת התוודה עכן כי מעל בחרם פעמיים, במלחמת מדין ובמלחמת יריחו.ב אגדה זו מובאות בשמו של רבי תנחומא שתי מעילות נוספות. האחת בעת מלחמה במלך ערד והשנייה במלחמה בעוג וסיחון.[1]
בהתבסס על המשנה[2] ועל התוספתא[3] נאמר בסיומה של האגדה[4] (שורות 7 – 8) כי הוידוי שהתוודה עכן כיפר על חטאו, והדבר נלמד מאיזכורם של בני זרח.[5]
[1] השאלה מדוע לא נתבע עכן ונענש כבר לאחר המעילה הראשונה, עולה בתלמוד בבלי, והתשובה מובאת כי האלוהים לא העניש עד שעברו את הירדן (בבלי, סנהדרין מג ע"ב).
[2]ראו משנה, סנהדרין פ"ו מ"ב: '... שכל המתודה יש לו חלק לעולם הבא שכן מצינו בעכן שאמר לו יהושע בני שים נא כבוד לאלהי ישראל ותן לו תודה וגומר ויען עכן את יהושע ויאמר אמנה אנכי חטאתי וכזאת וגומר ומנין שכיפר לו וידויו שנאמר ויאמר יהושע למה עכרתנו יעכרך ה' היום הזה היום הזה אתה עכור ואי אתה עכור לעולם הבא...'.
[3] תוספתא סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"ט ה"ה: 'הרוגי בית דין יש להם חלק לעולם הבא מפני שהן מתוודין על כל עוונותיהם רחוק מבית הסקילה עשר אמות אומרין לו התוודה ... וכן הוא או' ובני זרח זמרי ואיתן והימן וכלכל ודרדע כולן חמשה וכי אין אנו יודעין שכולן חמשה אלא מלמד שאף עכן הוא עמהם לעולם הבא'.
[4]אפשר כי אלו דברי רבי תנחומא, ואפשר כי הם תוספת של בעל האגדה בהשפעת המצוי במשנה ובתוספתא.
ראה הסברו של מדרש זה באגדה הבאה.[5]