עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

תוספתא (צוקרמאנדל), סנהדרין פ"ח ה"ד, עמ' 427

בבלי, סנהדרין לח ע"א

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה

עיון קצר באגדה

בעל האגדה הביא את הברייתא[1] כהיבט נוסף להסבר המשנה מדוע נברא האדם יחידי. מובאות שתי סיבות: האחת, למנוע מריבות בין משפחות, השנייה, למנוע לעג והתרסה של צדיקים כלפי רשעים.

סיבה א' – 'מפני המשפחות שלא יהיו מתגרות זו בזו' (שורות 2 – 6)

בעל הברייתא מכיר במציאות שבה יש מאבקים ויריבויות בין בני אדם. לא נאמר במפורש שהסיבה לכך היא היות האדם יצור בעל בחירה בין הטוב לרע, ובחירה זו אינה זהה אצל כולם. אומנם ההתגרויות והמאבקים בין המשפחות[2] על רקע של כבוד, קינאה, אינטרס, אינם מביאים להרס העולם, אך מן הראוי להפחיתן. לכן נברא האדם יחידי במטרה שכל בני אנוש יהיו מודעים לכך שהם בניו של אותו האדם, שהם בני משפחה אחת הצריכים להשתדל לחיות באהבה ושלום איש עם רעהו.

סיבה ב' – 'שלא יהו צדיקים אומרים' (שורות 7 - 8)[3]

האדם נברא יחידי, וצאצאיו שונים זה מזה, ישנם צדיקים וישנם רשעים. לכן לא יוכלו הצדיקים לטעון כי הם ובניהם יהיו לעד צדיקים. העובדה כי גם רשעים הם בניו של אדם הראשון מלמדת שעליהם לחשוש שמא ימעדו ויחטאו, שעליהם להיזהר בבחירת דרכם[4].