פ"ד ה"א דף כב ע"א עמ' 1286 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 אמ' ר' << >> | אמר רבי<< >>[1] |
| 2 תלמיד וותיק היה לר' << >> | תלמיד וותיק היה לרבי << >> |
| 3 והיה מטהר את השרץ ומטמאו ק' פעמים. | והיה מטהר את השרץ ומטמאו מאה פעמים. |
| 4 אמרין. | אומרים |
| 5 ההוא תלמידא לא הוה ידע מורייה. | התלמיד ההוא לא היה יודע להורות.[2] |
| 6 אמ' ר' יעקב בר דסאיי. | אמר רבי יעקב בן דסאיי |
| 7 ההוא תלמידא קטוע מטורא דסיני הוה. | התלמיד ההוא מנותק[3] מהר סיני היה. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
סיפור
עיון קצר באגדה
הרקע לסיפור היא אמירתו של רבי יוחנן 'כל שאינו יודע לדון את השרץ לטהרו ולטמאו מאה פעמים אינו יכול לפתוח בזכות'[4]. ניכר שרבי יוחנן העריך חכם המסוגל לכך כחכם מעולה[5].
לפי הסיפור היה לרבי[6] תלמיד ותיק שאכן טיהר את השרץ וטימאו מאה פעמים. אמירה זו, לכאורה, מביעה הערכה ותמיכה בעמדת רבי יוחנן, אולם חלה תפנית, ההערכה מתחלפת בביקורת.
הביקורת הראשונה אנונימית: 'ההוא תלמידא לא הוה ידע מורייה'. התלמיד אינו יודע להורות הלכה, ולפי פרשנים היה מתפלפל פלפול של הבל[7].
הביקורת השנייה נאמרה בשמו של רבי יעקב בר דסאיי 'התלמיד ההוא מנותק מהר סיני היה'. האמורא קבע באופן מטאפורי כי החכם נותק ממעמד הר סיני, ובכך מביע השקפתו כי דרכו של התלמיד פסולה, ואין הוא נמנה על מקבלי התורה.
אפשר כי משתקפת באגדה פלוגתא בין הערכת תלמיד חכם המוגדר כ'סיני', משנן ובקיא במקורות, ובין 'עוקר הרים', המביא גם מסברתו, יורד לעומק הסוגיה ומחדש. מקובל שבארץ ישראל העריכו יותר את 'סיני'[8], ומכאן הביקורת כלפי אותו תלמיד.
[1] על פי כ"י ליידן (נוסח האקדמיה) יש חיסרון במסירה, לא ידוע מיהו המספר. גם מן המקורות בהם מסופר חלק מהסיפור (בבלי, עירובין יג ע"ב; שוחר טוב,י"ב ד'; פסיקתא רבתי, כ"א ה'; מסכת סופרים ט"ז ה') אין לדעת.
[2] ערוך השלם ה', ערך 'מריא' עמ' 250; בערך 'מוריין' מפורש גם כן מורה הוראה (שם, עמ' 251.
[3] סוקולוף, ערך 'קטע', עמ' 487 – 488.
[4] התרבות היוונית השפיעה על דרכם של החכמים לדרוש רבות ובדרכים מנוגדות על אותו העניין (ליברמן, יוונית ויוונות, עמ' 197).
[5] ראו הפרשנים הקלאסיים על המקום.
[6] על פי כ"י ליידן (נוסח האקדמיה) יש חיסרון במסירה, לא ידוע מיהו רבו של אותו התלמיד. לפי מקבילות ישנה מסורת כי מדובר ברבי מאיר ובתלמידו סומכוס.
[7] ראו הפרשנים הקלאסיים על המקום.
[8] ראו בבלי, הוריות יד ע"א.