פ"ד ה"א דף כב ע"א עמ' 1286 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 רב הונא כד הוה חמי שהדין מכוונה | רב הונא כשהיה רואה עדים מכוונים[1] |
| 2 הוה חקר. | היה חוקר |
| 3 וכד הוה חמי הכין והכין | וכשהיה רואה באותה צורה[2] |
| 4 הוה מכוון. | היה מכוון[3]. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי, סנהדרין פ"ג דף כא ע"ג/ה"ח עמ' 1283
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
אנקדוטה
עיון קצר באגדה
באגדה מתוארת את דרכו של רב הונא בבדיקת העדים[4]. אם מסרו העדים את עדותם באופן זהה ובאותה הלשון, דהיינו, דבריהם היו מדוייקים, היה רב הונא חוקר אותם ביסודיות לפרטי פרטים, כי היו חשודים בעיניו כעדי שקר שעדותם תוכננה. אך אם היתה עדותם דומה, לא זהה, היה בודק את עדותם בצורה מדוקדקת על מנת להיות בטוח שהם עדי אמת.
על פי דרכו של רב הונא ניתן להניח כי מימרתו של רבי יוחנן לא היתה בהכרח הלכה. רב הונא הפעיל שיקול דעת, ובהתאם למקרים, שבאו לפניו, בחר לעיתים ללכת בדרכו של רבי יוחנן.
[1] הכוונה שדבריהם זהים ומדוייקים עד כי נראה שעדותם אינה טבעית אלא מכוונת.
[2] סוקולוף, ערך 'הכן', (הכין, אכן, אכין), עמ' 165; הכוונה שדבריהם דומים אך לא זהים בכל.
[3] הכוונה שהיה מדקדק בבדיקת העדות.
[4] במקבילה בירושלמי סנהדרין פ"ג מובאת האנקדוטה כחלק מהסוגיה על משנה, אשר מורה לדיינים כיצד לחקור את העדים בדיני ממון בכלל ובענייני הלוואות בפרט. אפשר כי מקומה המקורי של האגדה שם.