חקירת עדים בדיני ממונות – אגדה א פ"ד ה"א דף כב ע"א  עמ' 1286
מקור	תרגום
1 אמ' ר' יוחנן.	אמר רבי יוחנן.
2 בשביל לחוס על ממון יש' אמרו.	בשביל לחוס על ממון ישראל אמרו.
3 "האיך אתה יודע שזה חייב לזה".	איך[1] אתה יודע שזה חייב לזה.
4  ר' חייה בר בא בעא קומי ר' יוסי.	רבי חייא בן אבא שאל לפני (את) רבי יוסי.
5 היך עבדין עובדא.	איך עושים מעשה.[2]
6 אמ' ליה. כר' יוחנן.	אמר לו. כרבי יוחנן.
7 דר' יוחנן אמ'.	שרבי יוחנן אמר.
8 בשביל לחוס על ממון יש' אמרו.	בשביל לחוס על ממן ישראל אמרו.
9 "היאך אתה יודע שזה חייב לזה"	איך אתה יודע שזה חייב לזה.

[1] לא בשאלה אלא בניחותא, עסיס, אוצר לשונות ירושלמים א', עמ' 399 הערה 585.

[2] עסיס, שם, שם, עמ' 404 הערה 635.

[3] משנה, סנהדרין פ"ד מ"א: 'אחד דיני ממונות ואחד דיני נפשות בדרישה ובחקירה שנאמ' משפט אחד יהיה לכם ...'.

[4] במקרים רבים בתלמוד הירושלמי הסתירה אינה מוצגת.

[5]משנה סנהדרין פ"ג מ"ו: 'כיצד בודקים את העדים היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן ומוציאין את כל האדם לחוץ ומשיירין את הגדול שבהן ואומרים לו אמור היאך אתה יודע שזה חייב לזה אם אמר הוא אמר לי שאני חייב לו איש פלוני אמר לי שהוא חייב לו לא אמר כלום עד שיאמר בפנינו הודה לו שהוא חייב לו מאתים זוז ואחר כך מכניסין את השני ובודקים אותו אם נמצאו דבריהם מכוונים נושאין ונותנים ...'.

[6] ראו פרשנים קלאסיים על המקום.

[7] תמוה מדוע פנה לרבי יוסי ולא למורו ורבו רבי יוחנן. אפשר כי לא היה שלם בדעתו עם מימרתו של רבי יוחנן ובעקיפין רצה לדעת מהי עמדתו של רבי יוסי, ואפשר כי היה זה לאחר מות רבו.

[8] מימרתו של רבי יוחנן 'בשביל לחוס על ממון ישראל' מופיעה בהקשרים רבים בספרות השו"ת, ותמיד בהקשר לצורך להקל על חיי היום היום של האדם.