פ"ג ה"ט (הלכה ו בכ"י ליידן) דף כא ע"ד עמ' 1286 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 ר' אבמכיס הוה ליה דין עם חד בר נש על עיסק ריחייא. | רבי אבמכיס היה לו דין (משפט) עם אדם אחד על עסק של ריחיים |
| 2 והוון אידיינין קומי ר' לעזר. | והיו נדונים לפני רבי אלעזר |
| 3 לאחר גמר דין הביא עדים. | לאחר גמר דין הביא עדים |
| 4 שאל לר' יוחנן. | שאל את רבי יוחנן |
| 5 אמ' ליה. | אמר לו |
| 6 אדיין את לזו. | עדיין אתה בזה |
| 7 כל זמן שמביא ראייה סותר את הדין. | כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפין
לא נמצאו
סוגה
סיפור
עיון קצר באגדה
מסופר על אירוע בו מובאת ראייה לאחר גמר הדין. אומנם הסיפור דומה לסיפור הקודם, אולם ארבעה פרטים שונים:
א. האמורא שהגיע לדין הוא אחר.
ב. נושא הסכסוך שונה; בסיפור קודם הוא על ריחיים, ואילו כאן על עסקי בתים.
ג. האמורא הביא עדים לאחר גמר הדין, ואילו בסיפור הקודם מוזכר שהביא ראייה.
ד. באגדה זו מגיב רבי יוחנן בכעין תמיהה או נזיפה על שאלתו של רבי אלעזר.
מתגובת רבי יוחנן ניתן להסיק כי הסדר הכרונלוגי שסופר תואם לסדר במציאות, וכן שמבחינה משפטית יש זהות בין המקרים, לכן עונה אותה התשובה 'כל זמן שמביא ראיה סותר את הדין'.
תמוה מדוע לא הבחין רבי אלעזר בזהות המקרים ופנה לרבי יוחנן באותה השאלה פעמיים.
בעל הסוגיה מציע הסבר: 'ולמה תרין עובדין. ר' לוי לא איתעביד ליה גזר דין. ר' אמבכיס איתעביד ליה גזר דין.' כלומר, רבי לוי הביא את הראייה לפני גזר הדין, ואילו רבי אמבכיס לאחר ביצוע גזר הדין. שיירי קרבן (על הדף) מתרץ שהיו לרבי אלעזר ספקות אם ההלכה היא כתנא קמא או כרבן שמעון בן גמליאל. אפשר כי סבר שיש שוני בין מטלטלין ובין נכסי דלא ניידי.