פ"ג ה"ט (הלכה ו בכ"י ליידן) דף כא ע"ד עמ' 1285 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 ר' יונתן הוה יתיב מקשי. | רבי יונתן היה יושב ושואל |
|
2 איפשר אית הכא בר נש דשמע הל' כר' נתן |
אפשר יש כאן אדם ששמע הלכה כרבי נתן |
| 3 אמ' ליה ר' יוסי בר חנינה | אמר לו רבי יוסי בן חנינה |
| 4 הא ר' שמעון בן יקים. | הרי רבי שמעון בן יקים |
| 5 אמ. יקום לעיל. | אמר יקום למעלה |
| 6 כיון דסלק אמ' ליה. | כיוון שעלה אמר לו |
| 7 שמעת הל' כרבי נתן. | שמעת הלכה כרבי נתן |
| 8 אמ' ליה. שמעתי. | אמר לו שמעתי |
| 9 מודה ר' יהושע בן קרחה לר' נתן. | מודה רבי יהושע בן קרחה לרבי נתן |
| 10 אמ' ליה. ולהדא צורכה. | אמר לו ולזה צריך |
| 11 אמ' ליה. | אמר לו |
| 12 ולא אתכוון ר' יוסי בר חנינה | ולא התכוון רבי יוסי בן חנינה |
| 13 אלא מסקא ר' שמעון בן יקים לעיל | אלא להעלות רבי שמעון בן יקים למעלה |
| 14 בגין דהוה אינשא רבא. | בגלל שהוא איש גדול |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
בבלי סנהדרין ל ע"ב[1]
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
סיפור
עיון קצר באגדה
הרקע לסיפור הוא דיון הילכתי אשר מובאות בו שתי מחלוקות. האחת, בין חכמים לרבי יהושע בן קרחה, ונושאה הוא אם צריכים העדים לראות ביחד את האירוע עליו הם מעידים, והשנייה, בין חכמים לבין רבי נתן, אם חייבים העדים לבוא ולהעיד יחדיו[2].
רבי יונתן[3] שאל אם יש מי ששמע שההלכה היא כרבי נתן. הסיבה לרצונו אינה ידועה, אך אפשר כי סבור שההלכה היא כרבי נתן ומבקש תמיכה לדעתו. רבי יוסי בר חנינה משיב כי רבי שמעון בן יקים יודע, והחכם מוזמן לבית מדרשו של רבי יוחנן. ניסוח ההזמנה ב'יקום לעיל' (שורה 5) מתפרש כעלייה בחשיבותו של האדם, כיוון שהוזמן להצטרף ליושבי בית המדרש[4].
דבריו של רבי שמעון בן יקים בדבר הלכתו של רבי נתן מאכזבים את רבי יונתן, משום שניכר בהם חוסר הבנה של הנושא. הרי מי שחושב שעדים יכולים להצטרף לקבוצת עדים למרות שלא ראו ביחד את האירוע, בוודאי יסכים שאינם חייבים לבוא ולהעיד יחדיו.
נאמר לרבי יונתן[5] כי רבי יוסי בן חנינה נהג כפי שנהג והציע את רבי שמעון בן יקים מפני שחשב כי ראוי להעלותו לבית המדרש בשל מעמדו הגבוה בחברה, אם בעושר ואם בהשפעה.
[1] יש שוני בפרטים. על הסיפור בבבלי ראו לוין, מעמד החכמים, עמ' 101.
[2] ראו תוספתא (צוקרמאנדל) סנהדרין פ"ה ה"ה, עמ' 423.
[3] לדעת היימאן נפלה טעות; הוא סבור כי החכם הוא רבי יוחנן. דומה כי עמדתו מושפעת מהסיפור בבבלי סנהדרין ל ע"ב (היימאן, תולדות תנאים ואמוראים ב', עמ' 699). עם זאת לפי סדר הדורות בסיפור בירושלמי אין מניעה לקבוע כי מדובר ברבי יונתן, אמורא ארץ ישראלי בן הדור השלישי, איש טבריה.
[4] הפני משה על המקום מפרש שרבי יונתן הסמיך אותו, פירוש שהושפע, כנראה, מהסיפור בבבלי סנהדרין ל ע"ב, שם אכן נאמר מפורשות כי האדם הוסמך.
[5] "אמ' ליה" (שורה 11 ) ניתן לפרש בכמה דרכים: אמרו לו היושבים בבית המדרש, או אמר לו אחד היושבים שם, או אמר לו רבי יוסי בר חנינה המדבר על עצמו בגוף שלישי.