header2

דרכו של רב הונא כדיין – אגדה ב

פ"ג ה"ח (הלכה ו בכ"י ליידן) דף כא ע"ג עמ' 1283

מקור תרגום
1 רב הונא מיקל לדיינא דאמ'. רב הונא מקלל[1] (מזלזל)[2] לדיין שאמר
2 מקבלין עליכון חד סהיד. מקבלים עליכם עד אחד.
3 אלא יימרון אינון. אלא יאמרו הם.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים:

רי"ף סנהדרין ח ע"ב

סוגה

אנקדוטה

עיון קצר באגדה

לפי התורה תתקבל עדות רק אם נמסרה על ידי שני עדים לפחות, ככתוב: 'לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בְּאִישׁ לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר' (דברים י"ט ט"ו).

לדעתו של רב הונא אסור לדיין להתערב ולהציע לאחד הצדדים להסכים לקבלת עדותו של עד אחד. אך אם אחד הצדדים ביקש להביא עד אחד ובעלי הדין אינם מתנגדים, כי אז לעמדתו יכול הדיין להסכים ולקיים את המשפט[3].

מכאן שרב הונא, ראש ישיבת סורא ממשפחת ראש הגולה[4], תלמיד חכם ומנהיגם הרוחני של יהודי בבל בזמנו מתיר בניגוד לחוק התורה לקבל עדות על פי עד אחד. לדעתו חשיבות מיוחדת היות שסביר כי במעמדו הגבוה היה אחראי לסדרי המשפט בבתי הדין[5].


[1] סוקולוף, ערך 'קלל', עמ' 494.

[2] לפי הפני משה.

[3] ראו פרשנים קלאסיים על המקום ואת אלו הנזכרים בעדי נוסח עקיפים המסבירים את דעתו של רב הונא, במיוחד, נוכח העובדה שכך נפסקה ההלכה. ראו יד החזקה הלכות סנהדרין פכ"א ה"י  וטור שולחן ערוך, חושן משפט לרבינו יעקב בן אשר, סימן יז.

[4] אגרת רב שרירא גאון, רבנן סבוראי צג.

[5] בר, ראשות הגולה, עמ' 97.