header2

שום תשים עליך מלך

פ"ב ה"ו (הלכה ה בכ"י ליידן) דף כ ע"ד עמ' 1279

מקור תרגום
1 ר' חזקיה הוה מהלך (בשוקא) באורחא. רבי חזקיה היה מהלך בדרך.
2 פגע ביה חד כותי. פגש בו כותי אחד.
3 אמ' ליה. ר'. את הוא רבהון דיהודאי. אמר לו. רבי. אתה הוא רבם של היהודים.
4 אמ' ליה. אין. אמר לו. כן.
5 אמ' ליה. חמי מה כת' "שום תשים עליך מלך". אמר לו. ראה מה שכתוב "שום תשים עליך מלך".
6 "אשים" אין כת' אלא "תשים". "אשים" לא כתוב אלא "תשים".
7 דאת שוי עלך. שאתה שָֹם עליך.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

עיון קצר באגדה

הכותי פנה לרבי חזקיה, ציטט את חלקו הראשון של חוק המלך 'שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ...' (דברים י"ז ט"ו) והדגיש את המילה 'תָּשִֹים' תוך התעלמות מהמשכו של הפסוק.

ניתן להניח כי לעג לכך שהעם בוחר את מלכו ולא האלהים בוחר אותו, במילים אחרות, המנהיג איננו בחירו של האל. אפשר שכוונתו היתה לפגוע במעמד החכמים או במעמד הנשיא,[1] ואפשר כי מגמתו היתה לפגוע באל על ידי לעגו לדמויות השלטון שאותם הציב האל.[2]

ייתכן כי הרקע לסיפור הוא מערכת יחסים בעייתית בין היהודים לכותים בקיסריה, שם שימש רבי חזקיה בתפקידו.[3]


[1] בדבריו הוא מציין כי הם אינם בחירי האל כדוגמת הכוהן הגדול השומרוני. מספר פרשנים על המקום מנסים לפרש את דבריו כביקורת על הנשיא לאור מיקומו של הסיפור.

[2] בהבנה זו יש לראות את המדרש המשולב בסיפור כהמשך לאגדה הקודמת בה הועלו טענות חכמים כנגד הנשיאות.

[3]  על הכותים בשפלת החוף  ועל מערכת היחסים בינם לבין היהודים ראו אלון גדליה, תולדות היהודים בא"י בתקופת המשנה והתלמוד ב', עמ' 249 – 251. בעמ' 251 הוא מצטט דין ודברים בין "כותייא דקיסרי" לבין רבי אבהו. הכותים אמרו לו: 'אבותיכם היו מסתפקין משלנו, אתם מפני מה אינכם מסתפקין ממנו. אמר להם אבותיכם לא קילקלו מעשיהם אתם קלקלתם מעשיכם' (ירושלמי, עבודה זרה פ"ה מד ע"ד\ה"ד).