עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

משנה, סנהדרין פ"ב מ"ה

תוספתא (צוקרמאנדל), סנהדרין פ"ד ה"ב, עמ' 420

ספרי דברים (פיקלשטיין), סימן קנז לפסוק טו, עמ' 209

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

המדרש על הפסוק 'אַךְ שְׁמַע דְּבַר יְהֹוָה צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה כֹּה אָמַר יְקֹוָק עָלֶיךָ לֹא תָמוּת בֶּחָרֶב:בְּשָׁלוֹם תָּמוּת וּכְמִשְׂרְפוֹת אֲבוֹתֶיךָ הַמְּלָכִים הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנֶיךָ כֵּן יִשְׂרְפוּ לָךְ וְהוֹי אָדוֹן יִסְפְּדוּ לָךְ כִּי דָבָר אֲנִי דִבַּרְתִּי נְאֻם יְהֹוָה' (ירמיהו ל"ד ד' – ה') בא לבסס את ההלכה 'וכשמת כולן נשרפין לפניו'.

בספר ירמיהו נתב שהובטח לצדקיהו כי לא ימות בחרבו של נבכודנצר, אלא ימות בשלום ויזכה שישרפו את גופתו כפי שנהגו באבותיו המלכים. אין בכתוב קשר לנאמר בחלק ההילכתי למעט האיזכור של שריפת הגופה. המדרש רחוק מפשוטו של מקרא.