header2

המלך וספר תורה שלו – אגדה ב

פ"ב ה"ו (הלכה ד בכ"י ליידן) דף כ ע"ג עמ' 1279

מקור תרגום
1   "יוצא למלחמה והיא עמו". "יוצא למלחמה והיא עמו". 
2   "שנ' והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו". שנאמר "והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו".
3   והרי דברים קל וחומר. והרי דברים קל וחומר.
4   ומה אם מלך יש' שהיה עסוק בצרכי יש' ומה אם מלך ישראל שהיה עסוק בצורכי ישראל
5   נאמ' בו "וקרא בו כל ימי חייו". נאמר בו "וקרא בו כל ימי חייו".
6   ההדיוט על אחת כמה וכמה. ההדיוט על אחת כמה וכמה.
7   כיוצא בו נאמ' ביהושע "והגית בו יומם ולילה". כיוצא בו נאמר ביהושע "והגית בו יומם ולילה".
8   והלא דברים קל וחומ'. והלא דברים קל וחומר.
9   ומה אם יהושע שעוסק בצורכי יש' ומה אם יהושע שעוסק בצורכי ישראל
10 נאמר בו "והגית בו יומם ולילה". נאמר בו "והגית בו יומם ולילה".
11 הדיוט לא כל שכן. הדיוט לא כל שכן.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

תוספתא (צוקרמאנדל), סנהדרין ד' ה"ח ו-ה"ט, עמ' 422

מקצת עדי נוסח עקיפים

רבינו חננאל, סנהדרין כב ע"א ד"ה ירושלמי

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

ההלכה קובעת כי על המלך לצאת למלחמה עם ספר התורה. בעל האגדה מנמק כי המלך נצטווה לקרוא בתורה: 'וְהָיְתָ֣ה עִמּ֔וֹ וְקָ֥רָא ב֖וֹ כָּל־יְמֵ֣י חַיָּ֑יו' (דברים י"ז י"ט). מהציווי על המלך לומד בעל האגדה ממידת קל וחומר כי אם המלך המנהיג עוסק בתורה אפילו בעת לחימה, הדיוט מישראל חייב בכך על אחת כמה וכמה.

באגדה שני חלקים (האחד שורות 2 – 6, השני שורות 7 – 11) המקבילים זה לזה.

-          הקבלה בעיצוב המבני:בכל חלק חמש שורות המקבילות זו לזו; בשורות 2 ו-7 מצוטט פסוק; בשורות 3 ו-8 מופיע הביטוי 'דברים קל וחומר'; בשורות 4 ו-9 חוזר משפט 'ומה אם ... שעסוק בצורכי ישראל'; בשורות 5 ו-10 חוזר הפסוק המצוטט בשורה הראשונה של אותו החלק בהתאמה; בשורות 6 ו-11 מובאת מסקנה זהה, אך בשינוי הסגנון.

-          הקבלה בהיבט הרעיוני: שניהם מדברים במנהיגים, בשניהם מצוטט פסוק שיש בו משום מצווה על לימוד התורה, והוא מופנה אליהם, ובשניהם במסקנה זהה.

ההקבלות תורמות לחיזוק מסקנת בעל האגדה.