עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

ויקרא רבה (מרגליות), פי"ט ב', עמ' תכ – תכב

בראשית רבה (אלבק), מ"ז א', עמ' 471^[5]

תנחומא (בובר), פרשת וארא ו' ב' 

תנחומא (ורשא), פרשת וארא ה'

שיר השירים רבה, י"א ג' – ד'

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

עיון קצר באגדה

אגדה הובאה בשל הדימיון לנושא קודמתה, שתיהן עוסקות בהשמטת האות יו"ד, באגדה הקודמת על ידי שלמה המלך, ובזו על ידי האל.

לא נשאל מי השמיט את האות יו"ד משמה של אמנו שרי וקְרָאָהּ שרה, שהרי ידוע כי האלהים עשה כן. השאלה מה עלה בגורלה של אותה אות מובנת מתשובתו של ר' הונא בשם ר' אחא, חציה של היו"ד ניתן לשרה, וחציה לאברהם.^[6]

בחלקה השני של האגדה פונה האות יו"ד לאלהים בכניעות וקובלת על כי נעקרה מאותה הצדקת. האל דוחה את דבריה, וטוען כי מעמדה של האות יו"ד הוטב מאוד, ראשית מסוף המילה הועתקה לראשיתה, שנית, משמה של נקבה הועברה לשמו של זכר,^[7] ושלישית נוספה ליהושע.^[8] מכאן שהאל הסיר את האות יו"ד כדי להשביח את מעמדה, ומעשהו עלה יפה.

^[1] אפשר כי החכם הוא רב הונא.

^[2] אפשר כי החכם הוא רב אחא.

^[3] הביטוי 'צא לך' מובנו 'נטוש את טענתך המוטעית'; 'כאומר לו צא מהמחשבה המוטעית שלך, ואם אינך עושה זאת צא מבית המדרש ולך החוצה' (ירושלמי, נדרים פ"ו מ ע"א/ה"ח, עמ' 1037).

^[4] לשון שבועה.

^[5] לחלק ב' של האגדה בלבד.

^[6]אפשר כי התשובה היא שעשוע חשבוני; לשניהם נוספה האות ה"א שהיא חמש, וסכום 'שני החצאים' שנוסף לשמותיהם הוא עשר, משמע האות יו"ד.

^[7] בעולמם של חכמים הזכר עולה בחשיבותו על הנקבה משום שהוא חייב בכל המצוות, והיא רק בחלקן, הוא חייב בלימוד תורה, ואילו עליה, לדעת הרוב, נאסר ללמוד, הוא היורש הראשון, והיא רק בדיעבד כאשר אין זכר וכו'.

^[8] ייתכן שיש לומר כי היא ניתנה לו כברכה שלא יחטא בחטא המרגלים. עיינו במדבר י"ג.