header2

המלך שלמה ומקטרגיו – אגדה ג

פ"ב ה"ו (הלכה ד בכ"י ליידן)  דף כ ע"ג עמ' 1278

מקור תרגום
1   ומי קיטרגו. ומי קיטרגו.
2   אמ' ר' יהושע בן לוי. אמר רבי יהושע בן לוי.
3   יו'ד שב"ירבה" קיטרגו. יו'ד שב"ירבה" קיטרגו.
4   תני ר' שמעון בן יוחי. שנה רבי שמעון בן יוחאי.
5   עלה ספר משנה-תורה ונשתטח לפני הקב'ה. עלה ספר משנה-תורה ונשתטח לפני הקב'ה.  
6   אמ' לפניו. אמר לפניו.
7   רבון העולם. רבון העולם.
8   כתבתה בתורתך. כתבת בתורתך.
9   כל דייתיקי שבטלה מקצתה בטלה כולה. כל שטר, צוואה[1] שבטלה מקצתה בטלה כולה.
10 והרי שלמה מבקש לעקור יו'ד ממני. והרי שלמה מבקש לעקור יו'ד ממני.
11 אמ' לה הקב'ה. אמר לה הקב'ה.
12 שלמה ואלף כיוצא בו בטילין ודבר ממך אינו בטל. שלמה ואלף כיוצא בו בטלים ודבר ממך אינו בטל.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

ויקרא רבה (מרגליות), פי"ט ב', עמ' תכ – תכב

שמות רבה (שאנן), ו' א', עמ' 182 – 183                                

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

סיפור ומדרש

עיון קצר באגדה

באגדה הקודמת נמסר כי שלמה המלך הרבה סוסים, נשים, כסף וזהב. אגדה זו פותחת בניסיונו הכושל של שלמה המלך להסיר את האות יו"ד מהצו 'לא יַרְבֶּה לּוֹ סוּסִים... וְלֹא יַרְבֶּה לּוֹ נָשִׁים...ֹ וְכֶסֶף וְזָהָב לֹא יַרְבֶּה...',[2] ובכך למעשה להפוך את מעשיו כמילוי צו. 

בפתיחה נשאל 'מי קיטרגו', ורבי יהושע בן לוי משיב כי המקטרג הוא האות יו"ד. שלמה המלך רצה להַשְמִיטָהּ מהמילה יַרְבֶּה, וכך ליצור אחר 'רַבֵּה', הרבה נשים, סוסים וכסף וזהב.[3] לפי רבי שמעון בר יוחאי המקטרג הוא הספר 'משנה תורה',[4] המתלונן כי האות יו"ד הושמטה ממנו בחוקי המלך על ידי שלמה. רבי שמעון בר יוחי מאניש את הספר, מתאר דו שיח בינו ובין האל שבו מובעת כניעותו של הספר בפני האל על ידי הביטויים 'נשתטח' ו'רבון העולם'.[5] הספר מכנה עצמו 'דייתיקי' ובכך מדגיש כי יש לקיים את החוזה הברית במלואו.[6] האל מקבל את התלונה ומשיב כי איש לא יוכל לבטל את התורה.

שלמה החסיר את האות יו"ד כדי לעבור על החוקים, ולכן דרכו נדחית על ידי האל.


[1] ערוך השלם ג', ערך 'דייתק', עמ' נה; סוקולוף, ערך 'דייתיקי', עמ' 146.

[2] דברים י"ז ט"ז – י"ז.

[3] ראו פרשנים קלאסיים על אתר. חלקם מלמדים עליו זכות, והדבר נראה כאפולוגטיקה.

[4] אפשר כי הספר 'משנה תורה' הוא שני לתורה, ומכאן שמביא את דברי משה האיש ולא את דבר האל. אפשרות אחרת היא שהוא  שמייצג את התורה כולה, ולפי פירוש זה שלמה המלך מרשה לעצמו ללכת בדרך המנוגדת לקביעת האל בתורה. ואופשר כי ספר דברים נבחר ל'מתלונן' היות שחוק המלך כתוב בו.

[5] כינוי המעיד על קבלתו כאדון העולם.

[6] הכלל 'דייתיקי שבטלה מקצתה בטלה כולה' (בבלי בבא בתרא קמח ע"ב) הוא כלל מאוחר, לעומת זאת הכלל 'עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה' (תוספתא (ליברמן), בבא קמא  פ"ז הכ"ז עמ' 35) הוא כלל קדום הנלמד מהתורה. התורה היא הן עדות הן צוואתו של האל.