עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

פסיקתא דרב כהנא (מנדלבוים), פיסקא כו ב', עמ' 386

קהלת רבה (וילנא), פ"ב ג'

תנחומא (בובר), פרשה אחרי מות ב'                        

רות רבה (לרנר), פרשה ה' ד"ה ואכלת מן הלחם

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש וסיפור

עיון קצר באגדה

באגדה קודמת מתואר שלמה המלך כמתענג על שפע חומרי המתבטא בריבוי סוסים, כסף, זהב, ונשים, שפע המרמז על בחירה בחיי בהוללות. הפסוק 'לִשְׂחוֹק אָמַרְתִּי מְהוֹלָל וּלְשִׂמְחָה מַה זֹּה עֹשָׂה' (קהלת ב' ב') בפתח האגדה בא לרמוז כי שפע חומרי הוא בר חלוף, ובאמצעות שילב בעל האגדה בין שתי האגדות ויצר ביניהן קשר רעיוני.

סיפור המעשה נפתח בשאלת האל לשלמה 'מה עטרה זו בראשך' (שורה 3). בשאלה גלומה קביעה כי בשל מעשיו אין מקומו של כתר המלכות על ראשו. סמוך לשאלה ניתן הצו 'רד מכסאי'. לא נאמר מ'כסאך', כס המלך, אלא 'מכסאי', שכן ישיבתו על כס המלכות כישיבתו על כס האלהים^[6].

עלילת סיפור המעשה (שורות 4 – 10) מובאת על ידי רבי יוסי בן חנינה.

מלאך הדומה במראהו לשלמה ירד משמים וישב על כסאו.^[7] שלמה המלך הפך לאביון המחזר על הפתחים ונתפס כאדם שנטרפה דעתו המכריז על עצמו 'הייתי מלך על ישראל'. המלך הוחזק כשוטה וכן הוכה, אך בה בעת ריחמו עליו ונתנו לו גריסים, מאכל עניים. רק בעליבות זו הבין שלמה המלך את טעותו והצדיק את העונש באומרו: 'וזה היה חלקי'^[8] (שורה 10).

החלק האחרון (שורות 11 – 13) אפשר והוא, הוספה מאוחרת לסיפור, שבה הובאו דיעות שונות במה הולקה המלך שלמה ומהו 'בירא עמיקתא' שבו מצוי. סמלי המלכות בהם השתמש בעבר: שרביט, קערת זהב או כסף וחגור, הפכו אות לעליבותו ולסבלו.

[1] סוקולוף, ערך 'סילון', עמ' 374.

[2] ערוך השלם ב', ערך 'בסילקי', קלב – קלג.

[3] ערוך השלם ג',  ערך 'חטר', עמ' שעד.

[4] א. יפה מראה גורס 'קודיה' על פי המקבילה בקהלת רבה (וילנא) ב' י'.

    ב. קערה של חרס שהאדם נושא אותה לכל מקום ואוכל ממנה (ערוך השלם ז', ערך 'קד' עמ' סג).

[5] ערוך השלם ז', ערך 'קשר', עמ' רכו.

[6] ישנם פרשנים על אתר המבקשים לומר ששלמה יושב על כסא האלהים, כי בחירתו נעשתה על ידי התערבותו של נתן הנביא, שליחו של האל. (ראו מלכים א' א').

המילה כס משמשת כמילה מנחה בסיפור: כס האלהים (שורה 3), כס המלך (שורה 5), ובסילון, אותו הכיסא שעליו יושב המתחזה למלך (שורה 8). ניתן להניח כי אין הדבר בכדי שכן כבר במקרא מתואר כסאו הייחודי של שלמה בהרחבה ראה מלכים א' י' י"ח – כ'.

[7] בסיפור דומה בבבלי גיטין סח ע"ב המלאך היושב על כסאו של שלמה המלך אינו אלא סטרא אחרא.

[8] הפשט של חלק הפסוק המצוטט הוא זה היה שכרי. אך בפסוק הכוונה לשכר טוב, ההפך מדבריו באגדה, ככתוב 'וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם לֹא מָנַעְתִּי אֶת לִבִּי מִכָּל שִׂמְחָה כִּי לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל עֲמָלִי וְזֶה הָיָה חֶלְקִי מִכָּל עֲמָלִי' (קהלת ב' י')