|
דוד המלך כמשענת להלכות (המשך) – אגדה ז פ"ב ה"ה (הלכה ד בכ"י ליידן) דף כ ע"ג עמ' 1278 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 כת' "ויתאו דוד ויאמר מי ישקי' מים מבור בית לחם" וגו'. | כתוב "ויתאו דוד ויאמר מי ישקיני מים מבור בית לחם" וגו'. |
| 2 ר' חייה בר בא אמ'. | רבי חייה בר בא אמר. |
| 3 הלכה נצרכה לו. | הלכה צריך היה (לפתור). |
| 4 "ויבקעו שלשה". | "ויבקעו שלשה". |
| 5 ולמה שלשה. | ולמה שלושה. |
| 6 שאין הלכה מתבררת פחות משלשה. | שאין הלכה מתבררת פחות משלושה. |
| 7 "ולא אבה דוד לשתות". | "ולא אבה דוד לשתות". |
| 8 לא אבה דוד שתיקבע הלכה על שמו. | לא אבה דוד שתיקבע הלכה על שמו. |
| 9 "ויסך אותם לי'י". | "ויסך אותם לי'י". |
| 10 קבעה מסכת לדורות. | קבעה מסכת לדורות. |
| 11 "ופורץ לעשות לו דרך". | "ופורץ לעשות לו דרך". |
| 12 בר קפרא אמ'. | בר קפרא אמר. |
| 13 חג היה וניסוך מים היה והיתר במה היה. | חג היה וניסוך מים היה והיתר במה היה. |
| 14 "ויבקעו שלשה". | "ויבקעו שלשה". |
| 15 ולמה שלשה. | ולמה שלשה. |
| 16 אחד הורג ואחד מפנה הרוגים ואחד מכניס צלוחית בטהרה. | אחד הורג ואחד מפנה הרוגים ואחד מכניס צלוחית בטהרה. |
| 17 כת' אחד או' "וינסך אותם לי'י". | כתוב אחד אומר "וינסך אותם לי'י". |
| 18 וכת' אחר אומר "ויסך". | וכתןב אחר אומר "ויסך". |
| 19 מאן דמר "ויסך" מסייע לר' חייה בר בא. | מי שאמר "ויסך" מסייע לרבי חייה בר בא. |
| 20 מאן דמר "וינסך" מסייע לבר קפרא. | מי שאמר "וינסך" מסייע לבר קפרא. |
| 21 ר' הונא בשם ר' יוסי. הילכות שבויים נצרכה לו. | רבי הונא בשם רבי יוסי. הילכות שבויים היה צריך (לפתור). |
| 22 ר' שמעון בר' או'. בניין בית המקדש נתאוה. | רבי שמעון ברבי אומר. בניין בית המקדש נתאוה. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
רות רבה (לרנר), פ"ה א'
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מדרש
עיון קצר באגדה
המדרשים המובאים באגדה שלפנינו נדרשו על סמך סיפורם של שלושת גיבורי דוד אשר יצאו להביא לו מים מבאר בית לחם, הבקיעו דרכם דרך מחנה פלשתים והביאו את המים, אך דוד סרב לשתותם[1]. לפנינו שני מדרשים המנסים להאיר את הפרשה על רקע שנוי הנוסח המצוי במקרא.
מדרשו של רבי חייא בר אבא
לדעת רבי חייא בר אבא האגדה מספרת את דרך התקבלותה של ההלכה האנונימית הטוענת כי המלך "פורץ לו דרך ואין ממחין בידו" לטענת הדרשן דוד שולח את שלושת הגיבורים על מנת לברר הלכה[2] בבית לחם. השליחות נעשית על ידי שלושה כיוון שאין הלכה מתבררת בפחות משלושה. יש להניח כי השאלה עסקה באפשרות המלך לפרוץ ולעשות לו דרך.[3] ותשובת ה'גיבורים' נתנה תוקף להלכה זו. דוד לא אבה לשתות – לא רצה שתקרא ההלכה על שמו לפיכך "ויסך אותה לה', היינו קבעה כמסכת לדורות.
בר קפרא דורש את המקרא לפי הגרסה בשמואל 'וַיְּנַסֵּך'. לדבריו התקיים האירוע בחג הסוכות, וכדי לקיים את מצוות ניסוך המים, רצה דוד מים טהורים ולכן ביקש מגיבוריו מים מבאר בית לחם. המדרש מבליט את היותו של דוד צדיק המקפיד לקיים את המצוות גם בעת מלחמה.
בעל האגדה מרחיב את שני המדרשים, מבאר מדוע היה צורך בשלושה גיבורים ומתייחס לשוני בנוסח הכתוב.[4] ונביא שתי סברות נוספות לנושא ההלכה שלשמה נשלחו שלושת הגיבורים לבית לחם. לפי ר' הונא בשם ר' יוסי עסק דוד בהלכות שבויים,[5] ולדעת ר' שמעון ברבי רצה דוד המלך לבנות את בית המקדש, וזה היה נושא לימודו.[6]
נראה שבעל האגדה הביא את דברי ארבעת האמוראים כדי להביע גישה ערכית למעשה דוד המלך.
[1] הסיפור מצוי במקרא בהמשך לסיפור השדה המצוי באגדה הקודמתראו שמואל ב' כ"ג ט"ו – י"ז; דברי הימים א' י"א י"ז – י"ט.
[2] התורה נמשלה כבר בפי תנאים למים; להלן דוגמא אחת מיני רבות: 'דורשי רשומות אמרו ולא מצאו מים. דברי תורה שנמשלו למים ומנין שנמשלו למים שנ' הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נ"ה א') לפי שפרשו מדברי תורה שלשת ימים לכך מרדו' (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויסע פרשה א (מהדורת הורביץ עמ' 154).
[3] אין משוואה מלאה בין המשל לנמשל. ראו פרנקל יונה, דרכי האגדה והמדרש א', עמ' 343 - 344.
[4] וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַֽיהוָֽה (שמואל ב' כ"ג ט"ז), וַיְנַסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַֽיהוָֽה (דברי הימים א' י"א י"ח).
[5] אחת השאלות בה פרשנים קלאסיים על המקום דנים היא אם מותר לו לקחת שבויים, כיוון שהפלשתים אינם משבעת העמים שהכרחי להשמידם.
[6] לדעת פרשנים קלאסיים על המקום רצה דוד ללמוד דבר מה הקשור לבניית בית המקדש.
|
דוד המלך כמשענת להלכות (המשך) – אגדה ז פ"ב ה"ה (הלכה ד בכ"י ליידן) דף כ ע"ג עמ' 1278 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 כת' "ויתאו דוד ויאמר מי ישקי' מים מבור בית לחם" וגו'. | כתוב "ויתאו דוד ויאמר מי ישקיני מים מבור בית לחם" וגו'. |
| 2 ר' חייה בר בא אמ'. | רבי חייה בר בא אמר. |
| 3 הלכה נצרכה לו. | הלכה צריך היה (לפתור). |
| 4 "ויבקעו שלשה". | "ויבקעו שלשה". |
| 5 ולמה שלשה. | ולמה שלושה. |
| 6 שאין הלכה מתבררת פחות משלשה. | שאין הלכה מתבררת פחות משלושה. |
| 7 "ולא אבה דוד לשתות". | "ולא אבה דוד לשתות". |
| 8 לא אבה דוד שתיקבע הלכה על שמו. | לא אבה דוד שתיקבע הלכה על שמו. |
| 9 "ויסך אותם לי'י". | "ויסך אותם לי'י". |
| 10 קבעה מסכת לדורות. | קבעה מסכת לדורות. |
| 11 "ופורץ לעשות לו דרך". | "ופורץ לעשות לו דרך". |
| 12 בר קפרא אמ'. | בר קפרא אמר. |
| 13 חג היה וניסוך מים היה והיתר במה היה. | חג היה וניסוך מים היה והיתר במה היה. |
| 14 "ויבקעו שלשה". | "ויבקעו שלשה". |
| 15 ולמה שלשה. | ולמה שלשה. |
| 16 אחד הורג ואחד מפנה הרוגים ואחד מכניס צלוחית בטהרה. | אחד הורג ואחד מפנה הרוגים ואחד מכניס צלוחית בטהרה. |
| 17 כת' אחד או' "וינסך אותם לי'י". | כתוב אחד אומר "וינסך אותם לי'י". |
| 18 וכת' אחר אומר "ויסך". | וכתןב אחר אומר "ויסך". |
| 19 מאן דמר "ויסך" מסייע לר' חייה בר בא. | מי שאמר "ויסך" מסייע לרבי חייה בר בא. |
| 20 מאן דמר "וינסך" מסייע לבר קפרא. | מי שאמר "וינסך" מסייע לבר קפרא. |
| 21 ר' הונא בשם ר' יוסי. הילכות שבויים נצרכה לו. | רבי הונא בשם רבי יוסי. הילכות שבויים היה צריך (לפתור). |
| 22 ר' שמעון בר' או'. בניין בית המקדש נתאוה. | רבי שמעון ברבי אומר. בניין בית המקדש נתאוה. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
רות רבה (לרנר), פ"ה א'
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מדרש
עיון קצר באגדה
המדרשים המובאים באגדה שלפנינו נדרשו על סמך סיפורם של שלושת גיבורי דוד אשר יצאו להביא לו מים מבאר בית לחם, הבקיעו דרכם דרך מחנה פלשתים והביאו את המים, אך דוד סרב לשתותם[1]. לפנינו שני מדרשים המנסים להאיר את הפרשה על רקע שנוי הנוסח המצוי במקרא.
מדרשו של רבי חייא בר אבא
לדעת רבי חייא בר אבא האגדה מספרת את דרך התקבלותה של ההלכה האנונימית הטוענת כי המלך "פורץ לו דרך ואין ממחין בידו" לטענת הדרשן דוד שולח את שלושת הגיבורים על מנת לברר הלכה[2] בבית לחם. השליחות נעשית על ידי שלושה כיוון שאין הלכה מתבררת בפחות משלושה. יש להניח כי השאלה עסקה באפשרות המלך לפרוץ ולעשות לו דרך.[3] ותשובת ה'גיבורים' נתנה תוקף להלכה זו. דוד לא אבה לשתות – לא רצה שתקרא ההלכה על שמו לפיכך "ויסך אותה לה', היינו קבעה כמסכת לדורות.
בר קפרא דורש את המקרא לפי הגרסה בשמואל 'וַיְּנַסֵּך'. לדבריו התקיים האירוע בחג הסוכות, וכדי לקיים את מצוות ניסוך המים, רצה דוד מים טהורים ולכן ביקש מגיבוריו מים מבאר בית לחם. המדרש מבליט את היותו של דוד צדיק המקפיד לקיים את המצוות גם בעת מלחמה.
בעל האגדה מרחיב את שני המדרשים, מבאר מדוע היה צורך בשלושה גיבורים ומתייחס לשוני בנוסח הכתוב.[4] ונביא שתי סברות נוספות לנושא ההלכה שלשמה נשלחו שלושת הגיבורים לבית לחם. לפי ר' הונא בשם ר' יוסי עסק דוד בהלכות שבויים,[5] ולדעת ר' שמעון ברבי רצה דוד המלך לבנות את בית המקדש, וזה היה נושא לימודו.[6]
נראה שבעל האגדה הביא את דברי ארבעת האמוראים כדי להביע גישה ערכית למעשה דוד המלך.
[1] הסיפור מצוי במקרא בהמשך לסיפור השדה המצוי באגדה הקודמתראו שמואל ב' כ"ג ט"ו – י"ז; דברי הימים א' י"א י"ז – י"ט.
[2] התורה נמשלה כבר בפי תנאים למים; להלן דוגמא אחת מיני רבות: 'דורשי רשומות אמרו ולא מצאו מים. דברי תורה שנמשלו למים ומנין שנמשלו למים שנ' הוי כל צמא לכו למים (ישעיה נ"ה א') לפי שפרשו מדברי תורה שלשת ימים לכך מרדו' (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מסכתא דויסע פרשה א (מהדורת הורביץ עמ' 154).
[3] אין משוואה מלאה בין המשל לנמשל. ראו פרנקל יונה, דרכי האגדה והמדרש א', עמ' 343 - 344.
[4] וַיַּסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַֽיהוָֽה (שמואל ב' כ"ג ט"ז), וַיְנַסֵּ֥ךְ אֹתָ֖ם לַֽיהוָֽה (דברי הימים א' י"א י"ח).
[5] אחת השאלות בה פרשנים קלאסיים על המקום דנים היא אם מותר לו לקחת שבויים, כיוון שהפלשתים אינם משבעת העמים שהכרחי להשמידם.
[6] לדעת פרשנים קלאסיים על המקום רצה דוד ללמוד דבר מה הקשור לבניית בית המקדש.