header2

על דמותו של דוד המלך – אגדה ב

 פ"ב ה"ד (הלכה ג בכ"י ליידן)  דף כ ע"ב עמ' 1277

מקור תרגום
1   כת' כתוב
2   "שיר המעלות לדוד "שיר המעלות לדוד
3   י'י לא גבה לבי" י'י לא גבה לבי"
4   בשעה שמשחני שמואל. בשעה שמשחני שמואל.
5   "ולא רמו עיני" "ולא רמו עיני"
6   בשעה שהרגתי את גולית. בשעה שהרגתי את גולית.
7   "ולא הלכתי בגדולות" "ולא הלכתי בגדולות"
8   בשעה שהעליתי (ב)[ה]ארון. בשעה שהעליתי הארון.
9   "ובנפלאות ממני" "ובנפלאות ממני"
10 בשעה שהחזירוני למל(ו)[כ]ותי. בשעה שהחזירוני למלכותי.
11 אלא אלא
12 "אם [לא] שויתי ודוממתי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי". "אם [לא] שויתי ודוממתי כגמול עלי אמו כגמול עלי נפשי".
13 כהן ינקא דנחית ממעי אימיה כן הוות נפשי עלי. כמו התינוק שיוצא ממעי אמו כן הייתה נפשי עלי.

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

בעל המדרש יצר קשר בין תכונות האופי המצויות בדוד שעליהן הוא מעיד במזמור קל"א בתהילים לבין יישומן בחייו. האירועים מובאים בסדר כרונולוגי: 'לא גבה לבי' – בשעה שנמשח על ידי שמואל למלך; 'ולא רמו עיני' – בשעה שהרג את גולית; 'לא הלכתי בגדולות' – בשעה שהועלה הארון לירושלים; 'ובנפלאות ממני' – בשעה שהוחזר למלכותו.

הקו המאחד את תכונות אופיו של דוד הוא צניעות, חוסר גאווה, ונראה כי הבאתו של המדרש נעוצה בהסבר להתנהלותו של דוד בעת העלאת ארון האל לירושלים. דוד מעיד על עצמו שלא הלך באותה השעה בגדולות.