פ"ב ה"ד (הלכה ג בכ"י ליידן) דף כ ע"ב עמ' 1277 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 אית תניי תני. | יש שונים מקור תנאי. |
| 2 הנשים מהלכות תחילה והאנשים אחריהם. | הנשים מהלכות תחילה והאנשים אחריהם. |
| 3 ואית תניי תני. | יש שונים מקור תנאי. |
| 4 אנשים תחילה והנשים אחריהם. | אנשים תחילה והנשים אחריהם. |
| 5 מאן דמר הנשים תחילה. | מי שאמר הנשים תחילה. |
| 6 שהן גרמו מיתה לעולם. | שהן גרמו מיתה לעולם. |
| 7 מאן דמ' האנשים תחילה. | מי שאמר האנשים תחילה. |
| 8 מפני כבוד בנות יש' שלא יהו מביטין בנשים. | מפני כבוד בנות יש' שלא יהיו מביטים בנשים. |
| 9 והכת' "והמלך דוד הולך אחרי המיטה". | והרי כתוב "והמלך דוד הולך אחרי המיטה". |
| 10 אמרו. לא היה דבר אלא לפייס. | אמרו. לא היה דבר אלא לפייס. |
| 11 מאן דהוה מפייס לנשייא הוה מפייס לגובריא | מי (מה) [1] שהיה מפייס לנשים היה מפייס לגברים |
| 12 ומאן דהוה מפייס לגובר[י]א הוה מפייס לנשייא. | ומי (ומה)[2] שהיה מפייס לגברים היה מפייס לנשים. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
בבלי, סנהדרין כ ע"א
בראשית רבה (אלבק), פי"ז כ"א, עמ' 159[3]
מקצת עדי נוסח עקיפים
רבינו חננאל, בבלי סנהדרין כא ע"א ד"ה וימשחהו ה' לנגיד
סוגה
מימרה, מדרש
עיון קצר באגדה
במשנה[4] מובאת מחלוקת בשאלת יציאתו של המלך ללוות את קרוביו לקבורה. לדעת תנא קמא המלך אינו מלווה, ואילו רבי יהודה טוען שהוא מלווה את המת, ולראיה מזכיר את יציאתו של דוד אחר מיטתו של אבנר[5]. חכמים טוענים שדוד עשה כן כדי לפייס את העם וכדי להבהיר שהריגת אבנר נעשתה בניגוד לרצונו, מכאן שאין להסיק כי מלך מלווה את מיטת המת.
בסוגיה מובא מקור תנאי המביא מחלוקת תנאים בשאלה למיקומן של הנשים בעת הלוויה, אם הן לפני הארון, וגברים אחריו או להיפך.[6] הנימוקים להסברה של המחלוקת הינם ערכיים. הסבורים כי נשים הולכות לפני הארון מתרצים זאת 'שהן גרמו מיתה לעולם' – אֵם הנשים חווה פיתתה את אדם לאכול מפרי עץ הדעת ובכך הביאה לגירושם מגן עדן ולמותם של בני האדם.[7] הסבורים כי נשים הולכות אחרי הארון מתרצים זאת 'מפני כבוד בנות ישראל שלא יהו מביטין בנשים'.
הקושי העולה מהדעה כי נשים הולכות אחר הארון הוא מעשה דוד: 'וְהַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֔ד הֹלֵ֖ךְ אַחֲרֵ֥י הַמִּטָּֽה (שמואל ב פ"ג ל"א). בעל האגדה מתרץ כי התנהגותו זו של דוד יוצאת דופן, ויש לראות בה ניסיון של פיוס העם הגברים והנשים.
[1] ליברמן, הירושלמי כפשוטו, עמ' כג.
[2] ליברמן, שם, שם.
[3] לשורות 5 – 6 בלבד.
[4] משנה סנהדרין פ"ב מ"ג: 'מת לו מת אינו יוצא מפתח פלטרין שלו רבי יהודה אומר אם רוצה לצאת אחר המטה יוצא שכן מצינו בדוד שיצא אחר מטתו של אבנר שנאמר והמלך דוד הולך אחר המטה אמרו לו לא היה הדבר אלא לפייס את העם ...'.
[5] שמואל ב' ג' ל"א.
[6] בבבלי המחלוקת אינה אנונימית, אלא מתקיימת בין רבי יהודה והחכמים כבמשנה, וכן עוסקת במנהג הנשים בלבד (בבלי, סנהדרין כ ע"א).
[7] ראו בראשית פרק ג', במיוחד בסופו פסוקים 22 – 24.