עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

האגדה מביאה מדרש אשר עניינו שושלת היוחסין של חצרון בן שבט יהודה^[2]  בהקשר לאביגיל אשת נבל הכרמלי, אחד מצאצאיו, שהוזכרה באגדה הקודמת כאשת דוד.

בפתיחה נמסרים שמות שלושת בניו של חצרון בן פרץ (בן בנו של יהודה): ירחמאל, רם וכלובי. במקרא לא נמסר על משפחתם של בני חצרון לפי סדר הולדת הבנים, אלא פותחים ברם, כנראה, משום שעל פי המסורת דוד המלך הוא מצאצאיו, באגדה נשמר סדר הולדת הבנים בדיון.

הבכור ירחמאל – מציינים שבמקרא לא פתחו בשושלת יוחסין שלו^[3] כיוון שנשא אישה גויה.^[4] שמה של האישה עטרה^[5] משמש בסיס למדרש; הוא נשאה כיוון שרצה להתהדר^[6] בה, ומוסיפים, שהביאה לביתו צער ויגון. אפשר כי הצער והיגון נדרשים משם בנה 'אונם',^[7] ואפשר כי זהו שם מקום.^[8]

הבן השני רם – מציינים כי בועז, נכד נכדו, נשא את רות לאישה. פרט זה אינו מצוי בשושלת היוחסין במקרא, אך ההנחה היא כי ידוע בשל מגילת רות.

הבן השלישי כלב – נאמר כי נבל הכרמלי הוא מצאצאיו, פרט שאין לו כל בסיס במקרא. מובאים דברי הגאווה של נבל האומר על עצמו כי אין בן טובים גדול ממנו. לפי פרשנים^[9] מכוונים דבריו להיותו בן למשפחה חסרת 'פגם', דהיינו לא נתערב בה בן עם נוכרי.

נראה כי למבנה המדרש מֶסֶר הקשור לטהרת המשפחה,^[10] והיות שנבל טען לזכות ראשונים למלוכה בשל העדר נישואי תערובת במשפחתו (שורה 10), אפשר שדוד פירש זאת כמרד בו.

^[1] ערוך השלם א', ערך 'אן', עמ' קלד.

^[2] לפי המסופר בדברי הימים א' ב' ט' – י"ב, כ"ו.

^[3] לדברי קיל, כנראה, בחרו במקרא לפתוח בייחוסי רם, הבן השני, משום שדוד המלך הוא מצאצאיו. (קיל, (פירוש) דברי הימים א' ב' י', עמ' מח). במקרא לא נאמר מפורשות מדוע לא פתחו בייחוסי הבכור ירחמאל. באגדה נכתבה מילת החיבור 'אלא' אחרי ציון היותו הבכור, והיא מתקשרת למעשה הנראה רע בעיני בעל הסוגיה, מכאן שיש אפשרות לראות בכך סיבה לדחיית תיאור שושלת ייחוסיו.

^[4] במקרא נאמר 'אִשָּׁה אַחֶרֶת', והבנת התואר כהיותה גויה אינה אלא מדרש המתבסס על כך שיוך הבן אונם אליה ולא אחר האב ירחמאל (עלי תמר על אתר).

^[5] שמות נשים על שם עדיים מקובל היה (קיל, שם, פס' כ"ו).

^[6] משמעות 'להתעטר' היא להתקשט ולהתהדר. (סוקולוף (בבלי), ערך 'עטר#1', עמ' 850).

^[7] לשם 'אונם' דמיון צלילי לשם בנו של יהודה 'אונן', ומכאן גם הצער. המילה 'אנינה' מתקשרת בשל משמעותה לאבל ויגון, ונראה כי הקשר לאונן בן יהודה הוא ההולם את הבנת המדרש, מה עוד שמדובר בשושלת ייחוסין של שבט יהודה.

^[8] בכתובת שישק נמצא מקום 'אנן' בנגב, וייתכן שהשם 'אנן' היא 'אונם'; אפשרות אחרת כי זהו שיבוש של העיר 'אמם' המצויה אף היא בנגב (קיל, (פירוש) דברי הימים א' ב' כ"ו, עמ' נו.

^[9] ראו פני משה וקרבן העדה על אתר.

^[10] והוא מביא זאת בסדר עולה; במשפחת ירחמאל הבכור הפגם גדול, שכן נשא גויה, וזו הביאה רעה על משפחתו. במשפחת רם הבן האמצעי  סיפור נישואי בועז לרות מצביע על פגם, שכן היא מואביה, אך הפגם קטן ומובלע באמצעות איזכור שמה מוזכר ללא הוספות. לעומתם משפחת הבן הצעיר 'טהורה', כדברי נבל. מן הראוי לציין כי זו הפרשנות הקלאסית על אתר.