עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

תוספתא (צוקרמאנדל), סנהדרין פ"ד ה"ב, עמ' 420

עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה

עיון קצר באגדה

במקורות התנאים מצאנו עמדות מוסריות שונות בקשר לדין חליצה על ידי המלך.

במשנה^[2] נמצאת דעתו של רבי יודן הטוען בניגוד לחכמים: 'אם רצה (המלך) לחלוץ או ליבם זכור לטוב'. באמירה 'זכור לטוב' מצוי רמז לעשיית חסד של לפנים משורת הדין, והיא משקפת התייחסות למעמדה של האישה.

לעומת זאת בתוספתא^[3] תגובת חכמים משקפת התייחסות לכבודות של המשל, שכן הם רואים במעשה זה פגימה בכבודו של מלך.

[1] באגדה זו הכוונה לתנא רבי יהודה; ראו המקבילה בתוספתא.

[2] 'רבי יהודה אומר אם רצה לחלוץ או ליבם זכור לטוב אמרו לו אין שומעין לו' (משנה, סנהדרין פ"ב מ"ב).

[3] תוספתא, סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"ד ה"ב, עמ' 420.