עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 4

מקבילות

ירושלמי, ברכות פ"ג דף ו ע"ב\ה"ב עמ' 17

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מעשה חכמים

עיון קצר באגדה

עיסוקה של המשנה^[1] בהשתלשלות ההלכה של מצוות ניחום האבלים.

-          לפי דברי רבי חנינה, בן ציפורי בראשונה היו משפחות עומדות והאבילין עוברין', כלומר, האבלים עברו על פני המנחמים העומדים.

-          רבי יוסי בר חלפתא מתאר שינוי במנהג. מאחר ובין המשפחות המנחמות נוצר ויכוח על מיקומם בשורת המנחמים^[2] הנהיגו שהאבל עומד והמנחמים עוברים על פניו לנחמו.

-          רבי שמואל דסופפתה^[3] מספר על שלב נוסף בהתפתחות ההלכה שבו 'חזרו הדברים ליושנן' כאשר המנחמים הם העומדים בשורה.^[4] אין בסיפור בכדי להסביר את סיבת השינוי.

השוואת האגדה לעד הנוסח בגניזה ולמקבילה במסכת ברכות מצביעה על השתלשלות שונה של ההלכה, ולפיה תקנתו של רבי יוסי בר חלפתא היא נהגה בראשונה. נראה כי זהו הנוסח המהימן, שכן הביטוי 'משנה ראשונה' אשר פתח את החלק ההילכתי של הסוגיה שונה מצביע על הנוהג האחרון. 

^[1] משנה סנהדרין פ"ב מ"א.

^[2] יש להניח כי יסודו של הויכוח הינו בכבוד וראו קרבן העדה 'שכל אחת אמרה אני אעמוד בראש'. גינזברג מכנה את משפחות ציפורי המתחרות על מקום מכובד בשורה הפנימית הקרובה לאבלים שחצניות (פירושים וחידושים בירושלמי, עמ' 132). ביכלר מתייחס לדרך ההתנהלות בציפורי, ולדבריו המשפחות היחסניות או העשירות היו דומיננטיות (ביכלר, מחקרים בתק' המשנה, עמ' 12 – 27, 41 – 57

^[3] הסברו של אלבק לכינויו של החכם 'סופפתא' עשוי להאיר את השתלשלות ההלכה. ראו הערת שוליים בהגדרת שמו.

^[4] זהו ההסבר של מרבית הפרשנים על המקום.