פ"ב ה"א דף כ ע"א עמ' 1274 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 ר' יוחנן סלק למבקרה לר' חנינה | רבי יוחנן עלהלבקר את רבי חנינה |
| 2 גו איסטרטה שמע דדמך. | בתוך הרחוב[1] (כשהיה ברחוב) שמע שמת. |
| 3 אמ'. | אמר. |
| 4 שלח ואייתי מנוי טבייא דשובתא ובזעיה. | שלח והביאו מאלה (בגדיו) הטובים של שבת וקרע. (קריעה) |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי, בבא מציעא פ"ב דף ח ע"ד/הי"א, עמ' 1220
ירושלמי, הוריות פ"ג דף מז ע"ד/ה"ה, עמ' 1426
ירושלמי, מועד קטן פ"ג דף פג ע"ג/ה"ח, עמ' 826
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מעשה חכמים
עיון קצר באגדה
במשנתנו מצויים מקצת דיני אבלות של הכהן גדול,[2] ובסוגיה עליה מחלוקת בדיני 'קריעה' של כהן הגדול. לאור זאת מיקומו של הסיפור בסוגיה תמוה שכן הוא עוסק בקריעה של אבלות בין תלמידי חכמים לא בכהן גדול.[3]
על פי המסופר, כשהיה רבי יוחנן בדרכו לבקר את רבי חנינה שחלה[4] שמע שנפטר. רבי יוחנן דאג שיביאו לו את בגדי השבת הטובים והיקרים כדי לבצע בהם את הקריעה. בהחלטתו לבצע את הקריעה בבגדי השבת הטובים אפשר ורצה להפגין בכך את הכבוד שהוא רוחש לרבי חנינה בר חמא.
[1] דרך סלולה, דרך המלך, (ערוך השלם א', ערך 'אסטרט', עמ' 174); דרך, שביל (סוקולוף 'איסטרטה', עמ' 52).
[2] משנה מסכת סנהדרין פ"ב מ"א: 'כהן גדול ...מת לו מת אינו יוצא אחר המטה אלא הן נכסין והוא נגלה הן נגלין והוא נכסה ויוצא עמהן עד פתח העיר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר אינו יוצא מן המקדש שנאמר ומן המקדש לא יצא ...'.
[3] לפי פני משה על אתר, הובא הסיפור "בהעתקה"מהמקבילות בבבא מציעא ובהוריות,
[4] על פי התלמוד הירושלמי (בבא מציעא, ראו מקבילה) הוא היה בדרכו מטבריה לציפורי, תיאור המתאים להליכה באסטראטה, בדרך המלך.