עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 257

מקבילות

ירושלמי, הוריות פ"ג דף מז ע"א/ה"א, עמ' 1421

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה ומדרש

עיון קצר באגדה

במשנה מובאת מחלוקת אם חוזר אדם לשררה בה אחז: 'לא היו מעלים להן שכר וחוזר לשררה שהיה בה דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לא היה חוזר לשררה שהיה בה' (מכות פ"ב מ"ח).^[1] האגדה נפתחת במימרתו ההילכתית של רבי אלעזר (בן פדת) לפיה אישיות גדולה ככוהן גדול נשארת במעמדה לאחר שנדונה ונמצאה אשמה. 

שני אמוראים, רבי לעזר ורבי מנא, מביאים אסמכתא לדברי רבי אלעזר, מדרשים על פסוקים העוסקים בקדושתו של הכהן,^[2] ומנמקים את המשכיות מעמדו בכך שקיבל את עונשו.

המדרש הראשון 'מה אני בגדולתי אף אהרון בגדולתו' מבטא השקפה לפיה אם חטא הכוהן הגדול וקיבל את עונשו, אין גדולתו עוברת, לא רק אהרון אלא כל הכוהנים הגדולים לעתיד.

המדרש השני^[3] 'מה אני בקדושתי אף אהרון בקדושתו' יוצר משוואה בין האל לבין אהרן.^[4] נראה כי הכוונה אינה אלא שהכהן הגדול נשאר תמיד בגדולתו או בקדושתו אפילו חטא.

[1] . משנה מכות פ"ב מ"ח; בגמרא על המשנה (מכות יג ע"א) מצויה ברייתא הרומזת על מחלוקת דומה: 'חוזר לשררה שהיה בה כו' תנו רבנן ושב אל משפחתו ואל אחוזת אבותיו ישוב  למשפחתו הוא שב ואינו שב למה שהחזיקו אבותיו דברי ר"י ר"מ אומר אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו אל אחוזת אבותיו כאבותיו וכן בגולה כשהוא אומר ישוב, לרבות את הרוצח מאי וכן בגולה כדתניא ישוב הרוצח אל ארץ אחוזתו לארץ אחוזתו הוא שב, ואינו שב למה שהחזיקו אבותי דברי רבי יהודה ר"מ אומר אף הוא שב למה שהחזיקו אבותיו גמר שיבה שיבה מהתם'. מן הראוי לציין כי המשנה והברייתא אינן עוסקות בכהן גדול.

[2] ויקרא כ"א ז' – ח': 'אִשָּׁה זֹנָה וַחֲלָלָה לֹא יִקָּחוּ וְאִשָּׁה גְּרוּשָׁה מֵאִישָׁהּ לֹא יִקָּחוּ...'; ויקרא כ"א  י"א – י"ב: 'וְעַל כָּל נַפְשֹׁת מֵת לֹא יָבֹא לְאָבִיו וּלְאִמּוֹ לֹא יִטַּמָּא: וּמִן הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא ...'. הפסוקים אינם עוסקים בנושא הנדון, אלא באיסור לשאת נשים מסוימות ובאיסור על כוהן גדול לצאת מהמקדש אפילו לצורך ליווי הוריו לקבורה.

[3] במקבילה בירושלמי הוריות פ"ג דף מז ע"א/ה"א, עמ' 1421 וב'שרידי הירושלמי', נפתח המדרש באופן שונה: 'אמר רבי אבון קדוש יהיה לך כביכול אני בקדושתי אף אהרן בקדושתו'.

[4] המשוואה לוקה, שהרי אין האל חוטא ונענש.