עדי נוסח

שרידי הירושלמי עמ' 257

מקבילות

לא נמצאו

עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

כעין סוגיה

עיון קצר באגדה

בסוגיה שאלה בדבר מספר הדיינים המרכיב את בית הדין הדן בדיני ממונות של הכהן הגדול, והתשובה המובאת היא שהוא דון בבית דין של כ"ג. אסמכתא לקביעה זו מביא בעל הסוגיא מההלכה 'אין מלך יושב בסנהדרין ולא מלך וכהן גדול יושבין בעיבור'.^[2]  הסבר לאסמכתא זו מובא

בשמם של רבי חנינא ורבי מנא.^[3]

אמורא אחד סבור שאין המלך יושב בסנהדרין מפני החשד שמא יאמרו שמטים את הדין מאימת המלך,^[4] ואינו יושב בעיבור שמא ישפיע בעצם נוכחותו על קבלת החלטה בה הוא מעוניין.^[5]  ואילו לדעת האמורא האחר, מלך וכוהן גדול אינם יושבים בדיונים לקביעת עיבור השנה, כיוון שבית דין של שבעה דיינים אינו מכובד דיו למעמדם הגבוה. סביר להניח כי הנימוקים משקפים את גישת החכמים לנשיאות בזמנם.^[6] 

מכאן נלמד כי אם שבעה דיינים אינם לכבודם, על אחת כמה וכמה שלושה דיינים, ולכן הכהן הגדול נדון בפני בית דין של כ"ג.

^[1] על פי קטע הגניזה וקרבן העדה ניתן לשחזר את שורות 8 ו-9:

ואחר אמר ולא מלך וכהן גדול יושבין בעיבור

שאין כבוד המלך והכהן גדול לישב בשבעה. 

[2] תוספתא (צוקרמאנדל), סנהדרין פ"ב הט"ו, עמ' 418

[3] אפשר שפעלו הדור השני ואפשר שבחמישי, נראה כי המובאה הינה של בני הדור השני.

[4] קרבן העדה על הדף.

[5]  קורבן העדה (על הדף): 'מלך שיאמרו משום אפסנייה הא דעביד שמחלק ממון לחיילותיו כך וכך לשנה ונוח לו שיהו כל השנים מעוברת'.

[6] ראו לעיל דעת המפרשים. כמו כן על מתח בין החכמים לבין הנשיא ראו לוין, מעמד החכמים, עמ' 117 – 118, 123, ובין החכמים לבין הכוהנים  ראו קימלמן, האוליגארכיה הכוהנית, עמ' 141, 145 – 147.