סנהדרין - רשימת אגדות - פרק א׳ חדש

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

תוספתא, סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"ח ה"א, עמ' 427

מקצת עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

מימרה

עיון קצר באגדה

הקטע שלפנינו דן בצורת ישיבתה של הסנהדרין בעת תפקודה, ולפי המסופר היא ישבה בחצי גורן עגולה, דהיינו במבנה של קשת. הנשיא ישב באמצע כדי שיהיה ניתן לראותו ולשמוע דבריו כראוי. מיקום ה'אמצע' בו ישב הנשיא יכול להתבאר בשתי אפשרויות:

א.      מרכז חצי המעגל – הנשיא ישב באמצע על קו המעגל, שלושים וחמישה דיינים ישבו מימינו, ושלושים וחמישה משמאלו.    

ב.      מרכז קוטר המעגל – הנשיא ישב במרכז הקוטר, הדיינים ישבו על קו המעגל ופניהם כלפיו.

רבי לעזר בנו של רבי צדוק מסר עדות ראייה בדבר סדר הישיבה בסנהדרין ביבנה. לדבריו, ישבה הסנהדרין בראשותו של רבן גמליאל דיבנה כמתואר באפשרות א'. רבן גמליאל ישב במרכז הקשת על קו המעגל, לימינו[1] ישב רבי צדוק, ולידו ישב אחיו[2]. לשמאלו של רבן גמליאל ישבו שלושים וחמישה דיינים ושלושים ושלושה דיינים ישבו לימינו של אחיו של רבי צדוק.

יש מקום לשאול מה מידת הריאליה בעדותו של רבי לעזר בן רבי צדוק. לפי הביוגרפיה המצויה במקורות, גילו של רבי צדוק בעת כהונתו של רבן גמליאל דיבנה הינו קרוב למאה שנה, ומסיבה זו יש להטיל ספק בעובדות המובאות בסיפור.

שאלה נוספת היא מה עניינו של הסיפור במרקם הסוגיה. נראה כי לכך שתי תשובות:

א.      האגדה הקודמת עסקה בסנהדרין מהיבטים שונים, וזו מוסיפה היבט הנוגע לנוהל הישיבה.

ב.      באגדה הקודמת סופר כי חל שנוי בדרך בחירת דיינים בשל ריבוי מחלוקות בישראל, שנוצרו על ידי 'תלמידי שמאי והלל שלא שמשו רביהן כצורכן'. דמותו של רבי צדוק הינה דגם לתלמיד חכם ששימש רבותיו, שכן על אף היותו מבית שמאי פסק כבית הלל[3].