header2

הרחבת גבולות ירושלים – אגדה ג

פ"א ה"ה  דף יט ע"ב עמ' 1271

מקור

תרגום

1 ר' יסא בשם ר' יוחנן.

רבי יסא בשם רבי יוחנן.

2 על פי נביא נאכלת. 

על פי נביא נאכלת. 

3 אמ' ר' זירא.

אמר רבי זירא.

4 תניי תמן.

שוניםשם

5 נביא יש כאן אורים ותומים למה אני צריך.

נביא יש כאן אורים ותומים למה אני צריך.

6 אשכח תני.

נמצא מקור תנאי.

7 ר' יהודה או'. צריך אורים ותומים.

רבי יהודה אומר. צריך אורים ותומים.


עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

עדי נוסח עקיפים

לא נמצאו

סוגה

אנקדוטה

עיון קצר באגדה

האנקדוטה עוסקת בשאלת נחיצות האורים והתומים בטקס החלת הקדושה על העזרות או על שטחים חדשים בירושלים.

בשמו של רבי יוחנן נמסר כי הנביא הוא שקובע את סדר הבאת התודות ואכילתן[1]. ועל כך שואל רבי זירא באמצעות ברייתא בבלית לשם מה יש צורך באורים ותומים, אם נביא הוא הקובע. כתשובה מובאת ברייתא משמו של רבי יהודה 'צריך אורים ותומים'[2].

הן דבריו הנחרצים של רבי יהודה הן הבאתם כתשובה המסיימת את הדיון תמוהים. מדוע דנו בכך בתקופה בה הם אינם חלק מהמציאות.

האפשרויות להבנת התמיהה אינן אלא בגדר של השערות:

א.      ייתכן כי דברי רבי יהודה נגזרים מתפיסה לפיה כל אשר נקבע על ידי האורים והתומים  משקף את רצון האלהים ואינו משתנה, ואילו דברי נביאים טובים לזמנם[3].

ב.      ייתכן כי יש בהם הד למתח שהיה קיים בין מעמד הכהונה למעמד החכמים בזמן היות בית המקדש ונמשך מתחת לפני השטח בין הנמנים עם בית הלל ובין השמותיים[4].

ג.       אפשר כי הבאת דברי רבי יהודה בסיום משמשים את בעל הסוגייה כהד או כתמיכה לעליית קרנם של בני מעמד הכהונה עם ירידת קרנה של המנהיגות הנשיאותית[5].

ד.      ייתכן כי מעמד הכהנים היה מרכזי בהוויה היהודית בבתי הכנסת ובקהילות[6], ולא ניתן היה להתעלם מכך.

ה.     ייתכן כי הדיון משקף גישה מהמאה הרביעית לספירה, בה יוליינוס קיסר הבטיח לבנות את בית המקדש, ובעל הסוגיה מביא את דברי רבי יהודה כחיזוק למעמדם של הכהנים. 

ההשערות עצמן בעייתיות, שהרי נאמר: 'משמתו נביאים הראשונים בטלו אורים ותומים...'[7], 'משחרב בית המקדש הראשון בטלה מלוכה מבית דוד ובטלו אורים ותומים...'[8] ו'משמתו נביאים האחרונים חגי זכריה ומלאכי פסקה רוח הקודש מישראל...'[9]. לאור זאת ייתכן שבין השיטין מסתתרת השקפה משיחית. מכל מקום צריך עיון.


[1] דברי רבי יוחנן (שורות 1 – 2) עשויים להיות סיומה של האגדה הקודמת, או פתיחה לאנקדוטה זו.

[2] אין לדברי רבי יהודה מקבילה או רעיון דומה בספרות התנאים.

[3] '...ואף על פי שגזירת נביא חוזרת גזירת אורים ותומים אינה חוזרת שנאמר במשפט האורים למה נקרא שמן אורים ותומים אורים שמאירין את דבריהן תומים שמשלימין את דבריהן' (בבלי, יומא עג ע"ב).

[4] ג' אלון, נשיאותו של רבן יוחנן בן זכאי, עמ' 255 – 258.

[5] ראו ג' אלון, שם, עמ' 259; ע' עיר-שי, למקומה של הכהונה, עמ' 70.

[6] ע' עיר-שי, שם, עמ' 75.

[7] משנה, סוטה פ"ט מי"ב.

[8] תוספתא (ליברמן), סוטה פי"ג ה"ב, עמ' 230.

[9] תוספתא (ליברמן), שם, ה"ג, עמ' 230 - 231.