header2

עיבור שנה בחוצה לארץ – אגדה א

פ"א ה"ב דף יח ע"ד – יט ע"א עמ' 1268 – 1269

מקור תרגום
1   אין מעברין את השנה אלא ביהודה. אין מעברין את השנה אלא ביהודה.
2   ואם עיברוה בגליל מעוברת. ואם עיברוה בגליל מעוברת.
3   העיד חנינה איש <יט, א> אונו העיד חנינה איש אונו

4   שאם אינה יכולה להתעבר ביהודה שמעברין אותה בגליל.

שאם אינה יכולה להתעבר ביהודה שמעברין אותה בגליל.
5   אין מעברין אותה בחוצה לארץ. אין מעברין אותה בחוצה לארץ.
6   ואם עיברוה אינה מעוברת. ואם עיברוה אינה מעוברת.
7   את חמי. [1] בוא ראה.
8   בגליל אין מעברין בחוצה לארץ מעברין. בגליל אין מעברין בחוצה לארץ מעברין.

9   בגליל אין מעברין ואם עיברוה (אינה) מעוברת.

בגליל אין מעברין ואם עיברוה מעוברת.

10 בחוצה לארץ אין מעברין ואם עיברוה אינה מעוברת.

בחוצה לארץ אין מעברין ואם עיברוה אינה מעוברת.
1        ביכולין לעבר בארץ-יש'. ביכולין לעבר בארץ-ישראל.

12 אבל בשאינן יכולין לעבר בארץ-יש' שמעברין אותה בחוצה לארץ.

אבל בשאינן יכולין לעבר בארץ-ישראל שמעברין אותה בחוצה לארץ.
13 ירמיה עיבר בחוצה לארץ. ירמיה עיבר בחוצה לארץ.
14 יחזקאל עיבר חוצה לארץ. יחזקאל עיבר חוצה לארץ.
15 ברוך בן נריה עיבר בחוצה לארץ. ברוך בן נריה עיבר בחוצה לארץ.


עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

ירושלמי, נדרים פ"ו דף מ ע"א/ה"ח, עמ' 1036 – 1037

מקצת עדי נוסח עקיפים

תוספות, סנהדרין יא ע"ב  ד"ה אין מעברין

סוגה

מדרש

עיון קצר באגדה

לפי ההלכה יש לעבר את השנה בארץ ישראל, אולם אם לא ניתן לעבר בה, כי אז מותר לעברה מחוצה לה. כביסוס להלכה מובא מדרש המוסר כי ירמיה, יחזקאל וברוך בן נריה[2] עיברו את השנה בהיותם בגלות. לטענה זו אין סימוכין במקרא.

אפשר כי לאיזכורם של הנביאים[3] ושל הסופר שלוש מטרות:

א.      לחזק את מעמד החכמים כבעלי סמכות לעבר את השנה.

ב.      לחזק את ההלכה 'בשאינן יכולין לעבר בארץ ישראל מעברין בחוצה לארץ'.

ג.       לתת לחכמים ארץ ישראלים לגיטימציה לפעול בנושא העיבור בחו"ל.

עם זאת עולה השאלה מה טעם לחזק עמדות אלו דווקא במקור העוסק בעיבור השנה בחו"ל.


[1] ניסוח המונח משתבש לעיתים, וזה אחד השיבושים (מוסקוביץ, הטרמינולוגיה, עמ' 69).

[2] באגדה התלמודית נחשב ברוך בן נריה ככהן, כנביא וכאחד מצאצאי רחב (בבלי, מגילה יד ע"ב). לפי המסורת, הוא וירמיה הובאו לבבל (בבלי, מגילה טז ע"ב, סדר עולם פכ"ו)

[3] לפי המשנה, החכמים הם ממשיכי הנביאים (משנה, אבות פ"א מ"א); כמו כן נאמר: 'וחכם עדיף מנביא' (בבלי, בבא בתרא יב ע"א).