סנהדרין - רשימת אגדות - פרק א׳ חדש

קידוש החודשים תשרי וניסן פ"א ה"ב דף יח ע"ד עמ' 1268
מקור	תרגום
1 אין מעברין קודם ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת.	אין מעברין קודם ראש השנה ואם עיברוה אינה מעוברת.
2   אבל מפני הדוחק מעברין אחר ראש השנה מיד.	אבל מפני הדוחק מעברין אחר ראש השנה מיד.
3   אעפ'כ אינו מעובר אלא אדר.	אף על פי כן אינו מעובר אלא אדר.
4   ר' או'. ניסן לא נתעבר מימיו.	רבי אומר. ניסן לא נתעבר מימיו.
5   והתנינן.	והרי שנינו.
6   ''אם בא החדש בזמנו''	''אם בא החדש בזמנו''
7   אם בא. לא בא.	אם בא. לא בא.
8   רב אמ'. תשרי לא נתעבר מימיו.	רב אמר. תשרי לא נתעבר מימיו.
9   והתנינן.	והרי שנינו.
10 ''אם היה החדש מעובר''	''אם היה החדש מעובר''
11 אם היה. לא היה.	אם היה. לא היה.
12 וכשקידשו את השנה באושא	וכשקידשו את השנה באושא
13 ביום הראשון עבר ר' ישמעאל בן ר' יוחנן בן ברוקה ואמ' כדברי ר' יוחנן בן נורי.	ביום הראשון עבר רבי ישמעאל בן רבי יוחנן בן ברוקה ואמר כדברי רבי יוחנן בן נורי.
14 אמ' רשב'ג.	אמר רבן שמעון בן גמליאל.
15 לא היינו נוהגין כן ביבנה.	לא היינו נוהגין כן ביבנה.
16 ביום השיני עבר ר' חנניה בן ר' יוסי הגלילי ואמ' כר' עקיבה.	ביום השני עבר רבי חנניה בן רבי יוסי הגלילי ואמר כרבי עקיבה.
17 אמ' רשב'ג.	אמר רבן שמעון בן גמליאל.
18 כך היינו נוהגין ביבנה.	כך היינו נוהגין ביבנה.
19 והתני.	והרי שנוי.
20 קידשוהו בראשון ובשיני.	קידשוהו בראשון ובשני.
21 ר' זעירא בשם רב חסדאי.	רבי זעירא בשם רב חסדאי.
22 אותה השנה נתקלקלה.	אותה השנה נתקלקלה.
23 מהו בראשון ומהו בשיני.	מהו בראשון ומהו בשני.
24 רבא בשם רב.	רבא  בשם רב.
25 שנה א' ושנה ב'.	שנה אחת ושנה שנייה.
26 והתני.	והרי שנוי.
27 קידשוהו ביום הראשון וביום השיני.	קידשוהו ביום הראשון וביום השני.
28 קידשוהו קודם זמנו או לאחר עיבורו יום אחד.	קידשוהו קודם זמנו או לאחר עיבורו יום אחד.
29 יכול יהא מקודש	יכול יהא מקודש
30 ת'ל "אותם".	תלמוד לומר "אותם".
31 "אותם" "אלה הם".	"אותם" "אלה הם".
32 אין אלה הן מועדיי.	אין אלה הן מועדיי.
33 קודם לזמנו כ'ט יום.	קודם לזמנו כ'ט יום.
34 לאחר עיבורו ל'ב יום.	לאחר עיבורו ל'ב יום

[1] לפי דעתו של פרשן הירושלמי, ר' שלמה סיריליאו, אפשר כי רב אמר מימרה זו.

[2] ר' שלמה סיריליאו מפרש נתעבר כ'נתעלם'; משמע, שמעולם מולד הירח של חודש ניסן או חודש תשרי לא נתעלם מעיני העדים, ולכן תמיד קודשו בזמנם.

[3] 'מותר הקטרת מה היו עושין בה מפרישין ממנה שכר האומנין ומחללין אותה על שכר האומנין ונותנין אותה לאומנין בשכרן וחוזרין ולוקחין אותה מתרומה חדשה אם בא החדש בזמנו לוקחין אותה מתרומה חדשה ואם לאו מן הישנה' (משנה, שקלים פ"ד מ"ה).

[4] נאמר במשנה (ראו הערה קודמת), כי אם לא בא החודש בזמנו, כלומר לא קודש ביום ה – 30 לחודש הקודם, לוקחים מכספי תרומת הלשכה הישנה. מכאן שבאופן תיאורטי ייתכן שניסן יתעבר.

[5] ראה לעיל פרשונותו של ר' שלמה סיריליאו ל'נתעבר' כ'נתעלם'.

[6] בסוגין מימרת רב החלטית, ואילו בבבלי דבריו מסוייגים יותר: 'מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר' (בבלי, ראש השנה יט ע"ב). באותה הסוגיה משיבים על המימרה כי לא נצטרכו לכך, אך אם יהיה צורך יעברו את אלול.

[7] 'השוחט את הפרה וחלקה בראש השנה אם היה החדש מעובר משמט ואם לאו אינו משמט האונס והמפתה והמוציא שם רע וכל מעשה בית דין אין משמטין המלוה על המשכון והמוסר שטרותיו לבית דין אינן משמטין' (משנה, שביעית פ"י מ"ב). במשנה מועלה מצב בו יכול שוחט לחלק לאחר חלקי פרה ביום הראשון של ראש השנה לאחר שנת שמיטה. השוחט לא לקח תשלום, לכן אם חודש אלול הוא בן 31 ימים, הרי שאותו היום נמנה עדיין על השנה השביעית, שנת השמיטה, ועליו לשמט את החוב. מצב זה מציג אפשרות תיאורטית להיות תשרי מעובר.

[8] על אפשרות עיבור אלול ועל היות ראש השנה מקודש שני ימים ולא יום אחד ראו בהרחבה תבורי, מועדי ישראל, עמ' 224 – 232.

[9] לחלק זה עדי נוסח, מקבילות ועדי נוסח עקיפים נוספים על אלו שהוזכרו לעיל:

עדי נוסח

ירושלמי, שביעית פ"י דף לט ע"ב/ה"א, עמ' 212 – 213; ירושלמי, ראש השנה פ"ג דף נח ע"ג/ה"א, עמ' 673;

ירושלמי, ראש השנה פ"ד דף נט ע"ג/ה"ו, עמ' 678 – 679; ירושלמי, נדרים פ"ו דף מ ע"א/ה"ח, עמ' 1037.

מקבילות

תוספתא, ראש השנה (ליברמן) פ"ב  הי"א, עמ' 316 - 317; בבלי, ראש השנה לב ע"א; ירושלמי, שביעית פ"י דף לט ע"ב /ה"א, עמ' 212 – 213; ירושלמי, ראש השנה פ"ג דף נח ע"ג/ה"א, עמ' 673; ירושלמי, ראש השנה פ"ד דף נט ע"ג/ה"ו, עמ' 678 – 679; ירושלמי, נדרים פ"ו דף מ ע"א /ה"ח, עמ' 1037; ספרא אמור פי"א פיסקא ה'.

מקצת עדי נוסח עקיפים

ילקוט שמעוני תורה פרשת אמור רמז תרמה

[10] תבורי, מועדי ישראל, עמ' 229.

[11] 'סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי אמר ליה רבי עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים' (משנה, ראש השנה פ"ד מ"ה).

[12] משנה, ראש השנה פ"ב הי"א.

[13] ירושלמי, ראש השנה פ"ד דף נט ע"ג/ה"ו, עמ' 678 - 679

[14] א. ב'אוצר הדמויות' נכתב שרב חסדא הבבלי אינו רב חסדאי הנזכר בירושלמי, עם זאת מציינים כי ח' אלבק לא הכריע בין הדמויות. לא נמסר מידע על החכם.

      ב. סביר להניח כי אם בסוגיה זו מוזכר רבא, הרי שאין מניעה כי מדובר ברב חסדא הבבלי.

[15] פני משה על אתר מפרש: 'טעו בחישובים, הקדימו לקדש בכ"ט באלול, ולכן קידשו שנית בל' באלול'.

[16] הסבר מורחב ראו פליקס, שביעית (פ"י), עמ' 298 – 300.

[17] בבבלי מימרת רב אינה נמסרת, במקומה נכתב 'והאמר רבי חנינא בר כהנא מימות עזרא ואילך לא מצינו אלול מעובר' ומשיבים תשובה אחת בלבד -  קידוש תשרי נעשה בשתי שנים שונות (בבלי, ראש השנה לב ע"א).