פ"א ה"ב דף יח ע"ג עמ' 1267 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 ר' בא בר זבדא בשם רב. | רבי בא בר זבדא בשם רב. |
| 2 טע' דר' לעזר ביר' צדוק | טעם דרבי לעזר בן רבי צדוק |
|
3 בשעה שרואין בית דין שלמעלן בית דין שלמטן שמקדשין אותו |
בשעה שרואין בית דין שלמעלן בית דין שלמטן שמקדשין אותו |
| 4 גם הם מקדשין אותו. | גם הם מקדשין אותו. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
ירושלמי, ראש השנה פ"ב דף נח ע"ב /ה"ה, עמ' 671
עדי נוסח עקיפים
תוספות, סנהדרין י ע"ב ד"ה שכבר קידשוהו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
משמו של רב נמסר 'טעמא דרבי לעזר ביר' צדוק', בלי לציין מה היו דבריו של רבי לעזר ברבי צדוק. מאחר ודבריו של רבי לעזר בן רבי צדוק מצויים במשנה[1] בתוספתא[2] ובסוגיה מקבילה בירושלמי[3] ועיסוקם בהלכות קידוש החודש, ניתן להניח שרב מתייחס לדברי רבי אלעזר ברבי צדוק הנ"ל: 'אם לא נראה בזמנו אין מקדשין אותו שכבר קדשוהו שמים' ומסביר את.הטעם לאמירה 'בשעה שרואין בית דין שלמעלן בית דין שלמטן שמקדשין אותו גם הם מקדשין אותו'.
קשה לקבל את דברי רב כ'טעמא' לדברי רבי אלעזר ברבי צדוק שכן אין הם מהווים כל נימוק והסבר להם.
אפשר שדברי רבי אלעזר בי רבי צדוק אמורים בתנאי ש'לא נראה בזמנו'. זהו מקרה בו בית דין של מטה אינו יכול לקיים את הליך קידוש החודש, וכיוון שחודש לא יכול למנות יותר משלושים יום[4], הרי ש'בית דין שלמעלן מקדשין אותו'[5]. מכאן, נראה כי נוסח דברי רב המצוי במקבילה 'כיון שבית דין של מעלן רואין שאין בית דין שלמטן מקדשין אותו הן מקדשין אותו' הוא גם הנוסח ההולם את סוגין.
מהמצוי בסוגיה ובמקבילותיה עולה כי חכמים העמידו את בית הדין שלמטן בהירארכיה גבוהה מבית דין שלמעלן, שכן מובהר כי באפשרות בית דין של מעלן לקדש את החודש רק לאחר קידושו על ידי בית דין שלמטן.
[1]משנה, ראש השנה פ"ב מ"ז;
[2]תוספתא, ראש השנה (ליברמן) פ"א הי"ז, עמ' 309 – 311,
[3]ירושלמי ראש השנה פ"ב דף נח ט"ב/ה"ה, עמ' 671.
[4] בהתייחס לאמור בירושלמי פרשו התוספות: "כפירוש הקונטרס דהכי פירש: בשעה שב"ד שלמעלה רואין שאין מקדשין אותו מלמטה ביום ל', מקדשין אותו הן מן הבוקר ביום ל"א, דאין כאן ספק דודאי יקבע היום' (בבלי, סנהדרין י ע"ב). באופן דומה מפרש המאירי: "ר' אלעזר בר' צדוק אומר אם לא נראה בזמנו אין צריך שיקדשוהו בית דין שכבר קדשוהו שמים, ר"ל שמאליו הוא מתקדש ואין צריך קדוש בית דין והלכה כדבריו' (בית הבחירה, ראש השנה כד ע"א).
[5] לעניין זה ראו ליברמן, תוספתא כפשוטה ה' (מועד), עמ' 1049 שו' 33 – 34; פירוש שפת אמת לראש השנה כד ע"א: '...לכן כ' דנראה כדפירש"י הכא דב"ד שלמעלה ממתינים לקדש עד שיקדשו ב"ד למטה משום שמא יעברו ב"ד שלמטה את החדש אבל כשכבר הגיע יום ל"א מקדשין למעלה מיד'; פני משה על אתר.