סנהדרין - רשימת אגדות - פרק א׳ חדש

עדי נוסח

לא נמצאו

מקבילות

לא נמצאו

מקצת עדי נוסח עקיפים

תוספות, סנהדרין י ע"ב

סוגה

מדרש, מימרה

עיון קצר באגדה

האגדה עוסקת במספרם של חברי הסנהדרין, והוא נלמד משני מדרשים, כשביניהם דיגרסיה קצרה המבררת את המושג 'סריס' שהוזכר במדרש הראשון.

מדרש הפסוק עוסק במספרם של חברי הסנהדרין. המשנה^[1] לומדת את מספר חברי הסנהדרין הגדולה מהפסוק  'וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל....' (במדבר י"א ט"ז) במשנה מצויה מחלוקת בין רבי יהודה וחכמים למקומו של משה בסנהדרין הגדולה. לדעת חכמים משה עומד בראש הסנהדרין ואינו נכלל בשבעים הזקנים ולכן בסנהדרין שבעים ואחד חברים ואילו רבי יהודה כולל את משה בשבעים הזקנים. רבי יונתן דורש את מספר חברי הסנהדרין על סמך הפסוק בו עשה רבי יהושע בן לוי שימוש באגדה הקודמת. ^[2] הפסוק נדרש בשני אופנים: בראשון מניין חברי סנהדרין הוא לשיטת חכמים, ובשני מניינם הוא לגרסת רבי יהודה.

יש לשער כי רבי יונתן מבסס את מדרשו על ההנחה שהמגורשים על ידי נבוזראדן רב טבחים הינם חברי הסנהדרין, אך הנחה זו אינה עולה מפשוטו של הפסוק, ואף קשה על פי מדרשו^[3].

בירור המושג 'סריס' (שורות 11 - 12)^[4]

לגרסתן של שתי הדרשות  היה בין הדיינים בסנהדרין הגדולה סריס. לפשוטו של מקרא לא ברור ואף קשה מקומו של הסריס בבית דין זה. ייתכן כי פתרון לקושי נעוץ בדרישת המושג 'סריס' שלא כפשוטו. נראה כי בהקשרנו נתפס הסריס כמי שחותך דבר ומנתקו מהסדר, מחתך  את ההלכה בפילפולו^[5].  אפשרות אחרת כ'מופלא שבבית דין' כלומר, ראשהסנהדרין, יחיד כנוסף לשבעים, ובכוחו לסכם, להחליט, לחדֵש בחיתוך או בשינוי הסדר ולהכריע את הדין במקרה של שוויון^[6].

מדרש ב' (שורות 13 - 14)

בעל הסוגיה תמה כיצד נקשרו  במדרש שני פסוקי המקרא^[7], העוסקים  בעניין זהה, אך ביניהם שוני במספר.  רואי פני המלך; במלכים –  חמישה, ובירמיהו – שבעה. תשובתו היא שאין סתירה בין שני הפסוקים, שכן בירמיהו נמנים גם שני הסופרים^[8].

^[1]משנה, סנהדרין פ"א מ"ו

^[2]  לפסוקים עליהם מבסס רבי יהושע בן לוי את טיעונו (ראו אגדה קודמת) מצויה מקבילה בירמיהו: וַיִּקַּח רַב טַבָּחִים אֶת שְׂרָיָה כֹּהֵן הָרֹאשׁ וְאֶת צְפַנְיָה כֹּהֵן הַמִּשְׁנֶה וְאֶת שְׁלֹשֶׁת שֹׁמְרֵי הַסַּף: וּמִן הָעִיר לָקַח סָרִיס אֶחָד אֲשֶׁר הָיָה פָקִיד עַל אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה וְשִׁבְעָה אֲנָשִׁים מֵרֹאֵי פְנֵי הַמֶּלֶךְ אֲשֶׁר נִמְצְאוּ בָעִיר וְאֵת סֹפֵר שַׂר הַצָּבָא הַמַּצְבִּא אֶת עַם הָאָרֶץ וְשִׁשִּׁים אִישׁ מֵעַם הָאָרֶץ הַנִּמְצְאִים בְּתוֹךְ הָעִיר: וַיִּקַּח אוֹתָם נְבוּזַרְאֲדָן רַב טַבָּחִים וַיֹּלֶךְ אוֹתָם אֶל מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה: (ירמיהו נ"ב כ"ד – כ"ו). על מקבילה זו בונה רבי יונתן את דרשתו.

^[3] ספירתם של חברי הסנהדרין לאור הדמויות המובאות בפסוק מירמיהו מגמתית ובעייתית. הפסוק בירמיהו מונה שבעים וחמישה איש ובכדי להגיע לשבעים חברים אין רבי יונתן מונה את שלושת שומרי הסף, את הסופר ואת שר הצבא, שלכאורה, תפקידם אינו מעיד על שירות בסנהדרין. לעומת זאת כדי להצדיק את שיטת רבי יהודה במשנה, כולל הדרשן את שלושת שומרי הסף וגורע הוא את שריה וצפניה. כמו כן, יש לתת את הדעת על התפתלות הדרשן בניסיון להסביר את מקומו של הסריס בסנהדרין הגדולה.

^[4] במקורות שלהלן נמצא מקבילות להסבר המונח: בראשית רבה (אלבק), פרשה פו ד"ה סריס פרעה, עמ' 807 – 808, שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ג' פיסקה ג'.  

^[5] ראו פני משה וקרבן העדה על אתר. כמו כן פעולת הסירוס מוצגת כחיובית גם בבראשית רבה (וילנא) פ"ע ד"ה ח וישא יעקב.

^[6]ראו שיירי הקרבן על אתר.

^[7] מלכים ב' כ"ה י"ט וירמיהו נ"ב כ"ה.

^[8]  לדעת פרשנים על אתר, לפי התשובה, שני סופרי הדיינין אינם נימנים עם חברי הסנהדרין. המשיב חולק על  'אית תני' המסביר את מניין הסנהדרין כבת שבעים ואחד דיינים על פי הפסוק בירמיהו. לדעתו, היו ששים איש מעם הארץ,  שריה הכוהן הראש, וצפניה כהן המשנה, שלושת שומרי הסף, סריס אחד וחמישה מרואי פני המלך.