פ"א ה"ב דף יח ע"ב עמ' 1265 |
|
|
מקור |
תרגום |
|
1 ר' יהושע בן לוי שמע את כולם מזאת. |
רבי יהושע בן לוי שמע את כולם מכאן |
|
2 "ויקח רב טבחים את שלשת שומרי הסף". |
"ויקח רב טבחים את שלשת שומרי הסף". |
|
3 מיכן שמתחילין בשלשה. |
מכאן שמתחילין בשלשה. |
|
4 "וחמשה אנשים מרואי פני המלך". |
"וחמשה אנשים מרואי פני המלך". |
|
5 מיכן שנושאין ונותנין בחמשה. |
מכאן שנושאין ונותנין בחמשה. |
|
6 "ושבעה אנשים מרואי פני המלך". |
"ושבעה אנשים מרואי פני המלך". |
|
7 מכאן שגומרין בשבעה. |
מכאן שגומרין בשבעה. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
תוספות, סנהדרין י ע"ב
רבינו חננאל, סנהדרין י ע"ב
סוגה
מדרש
עיון קצר באגדה
במשנה[1] מצויה מחלוקת בין רבי מאיר לרבן שמעון בן גמליאל על הרכב בית הדין שיקבע אם לעבר את השנה. לדעת רבי מאיר, בית דין של שלושה דן ומחליט, ואילו לדעת רשב"ג, בית דין של שלושה מתחיל לדון בנושא, ממשיך בחמישה ומסיים בשבעה. אף על פי כן אם החליט בית דין בהרכב של שלושה לעבר את השנה, החלטתם תקפה.
רבי יהושע בן לוי מביא הסבר דרשני למימרת רבן שמעון בן גמליאל; המעבר מבית דין של שלושה לחמישה, ומחמישה לשבעה ראוי שידמה למדרג שהיה בבית המלוכה בימי צדקיהו. כשם שהיו שלושה שומרי סף, חמישה רואי פני מלך[2], שבעה רואי פני המלך[3], כן ראוי שתהיה הדרגה במושב בית הדין הדן בעיבור השנה[4].
ההסבר המדרשי רחוק מפשוטו של מקרא ומתעלם מחלקי פסוקים.
[1] משנה, סנהדרין פ"א מ"ב.
[2] מלכים ב' כ"ה י"ט.
[3] ירמיהו נ"ב כ"ה.
[4] א. ראשונים מביאים הסברים שונים לקשר בין השניים; ראו פרשנותם על סנהדרין י ע"ב.
ב. הפסוקים הראשונים הם מספר מלכים ב' כ"ה י"ח – י"ט. בדבר הפסוק השלישי ישנה מחלוקת בין רש"י
לתוספות. לדעת רש"י, הוא לקוח ממגילת אסתר א' י"ד, ולפי התוספות, מירמיהו נ"ב נ"ב.
ג. הן בספר מלכים הן בספר ירמיהו הנושא הוא חורבן ממלכת יהודה על ידי מלך בבל.