פ"א ה"א דף יח ע"ב עמ' 1264 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 דן את הדין | דן את הדין |
| 2 זיכה לזכיי | זיכה לזכאי |
| 3 חייב לחייב. | חייב לחייב. |
| 4 מעלה עליו הכת' | מעלה עליו הכתוב |
| 5 כילו עשה צדקה עם הזכיי | כאילו עשה צדקה עם הזכאי |
| 6 וכילו עשה צדקה עם החייב. | וכאילו עשה צדקה עם החייב. |
| 7 צדקה עם הזכיי. שהחזיר לו ממונו. | צדקה עם הזכאי. שהחזיר לו ממונו. |
| 8 ועם החייב. שהוציא גזילו מתחת ידו. | ועם החייב. שהוציא גזילו מתחת ידו. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
תוספתא, סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"א ה"ה, עמ' 415
ירושלמי, סנהדרין פ"ב דף כ ע"א/ה"ג (עמ' 1275-6)
בבלי, סנהדרין ו ע"ב
דברים רבה (וילנא), פרשה ה' ג'
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
פתיחת המימרה 'דן את הדין' מבטאת את התנגדותו של בעל המימרה לדרך הביצוע[1].
המימרה האנונימית[2] אינה נשענת על כתוב מהמקרא, לכן קשה להסביר את הביטוי "מעלה עליו הכתוב". לעומת זאת במקבילה בתוספתא, מובאת מימרה זו כחלק מדרישת סמיכות הביטויים 'משפט וצדקה' בכתוב: 'וַיְהִי דָוִד עֹשֶׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה לְכָל עַמּוֹ'[3].
בעל המימרה טוען כי הדיינים הפוסקים על פי החוק אינם עושים רק משפט אלא גם צדקה עם שני בעלי הדין, הן עם הזכאי הן עם החייב[4].
[1] ראו פני משה על אתר.
[2] במקבילה בתוספתא מובאת המימרה בשמו של רבי.
[3] שמואל ב' ח' ט"ו.
[4] ראו קרבן העדה על אתר.