פ"א ה"א דף יח ע"ב עמ' 1264 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 תני. | למדנו |
| 2 ר' אליעזר בן ר' יוסי הגלילי או'. | רבי אליעזר בן רבי יוסי הגלילי אומר. |
| 3 המבצע חוטא | המבצע חוטא |
|
4 והמברך את המבצע הרי זה כמנאץ לפני המקו'ם. |
והמברך את המבצע הרי זה כמנאץ לפני המקום. |
| 5 שנ' "ובוצע ברך נאץ י'י". | שנאמר "ובוצע ברך נאץ י'י". |
| 6 אלא יקוב הדין את ההר כשעשה משה. | אלא יקוב הדין את ההר כשעשה משה. |
| 7 אבל אהרן משים שלום. | אבל אהרן משים שלום. |
| 8 שנ' "בשלום ובמישור הלך אתי". | שנאמר "בשלום ובמישור הלך אתי". |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
תוספתא, סנהדרין (צוקרמאנדל) פ"א ה"ב, עמ' 415
בבלי, סנהדרין ו ע"ב
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה ומדרש
עיון קצר באגדה
האגדה מביאה את עמדתו של רבי אליעזר ברבי יוסי בנושא הביצוע (הפשרה) בדין.
לדבריו, המבצע חוטא, והמברך את המבצע הריהו כמנאץ לפני המקום. אמירתו על המברך נסמכת על דרשת פסוק 'ובוצע ברך נאץ י'י'[1]שלא כפשוטו[2].
דרך השיפוט המוצעת בשמו של רבי אליעזר הינה "יקוב הדין את ההר כשעשה משה", ומשמעה פסיקה רק על פי החוק ועל פי העובדות הידועות לדיין. רבי אליעזר מבסס את דעתו על התנהגותו של משה, אך במקרא לא נמצאת עדות שמשה נהג ב'יקוב הדין את ההר', ולעומתו אהרון 'משים שלום'[3].
ייתכן שברקע התנגדותו של רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי לקבל את דין הביצוע כחלק מן המשפט היהודי עומדת התנגדותו לשלטון הרומי, שביטל בגזירות אדריאנוס את המשפט העברי והתיר לחכמים לשמש כדיינים בפשרה בלבד; אולי לפי תפיסתו הפשרה משקפת את הליך המשפט הרומאי[4], ואין בה צדק מלא.
הימצאותן של חלופות שיפוטיות שאינן על-פי דין תורה, ביניהן דין הביצוע, איימה על מעמדם של החכמים כהנהגה יהודית מרכזית, ומאבקם לשימור כוחם וסמכותם נעשה בשתי דרכים מנוגדות: האחת, קבלת הדרך החדשה והתאמתה לדרך ההילכתית, והשנייה, אותה נקט רבי אליעזר בנו של יוסי הגלילי, התנגדות לפשרה ודחייתה.
[1] תהילים י' ג'.
[2] הפסוק דן ברשע המברך את מעשהו, והעושה כך הריהו כמנאץ את האל. אין בו רמז לדיין העושה פשרה.
[3] בדבריו נשען רבי אליעזר על מסורת פרשנית מדרשית ולא על פשוטו של מקרא.
[4] על ביטול המשפט העברי ועל תפיסת הצדק הרומאי ראו ב' כהן, ההלכה היהודית והחוק הרומי, עמ' 670.