פ"א ה"א דף יח ע"ב עמ' 1264 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 רב הונא הוה רעי תורין | רב הונא היה רועה שוורים |
| 2 והוה ידע שהדו לחד בר נש. | והיה יודע עדות לאדם אחד. |
| 3 אמ' ליה. איתה שהד עלי. | אמר לו (האדם) בוא והעד עלי. |
| 4 אמ' ליה. הב לי אגרי. | אמר לו תן לי שכרי. |
| 5 ותני כן. | וכן שנוי במקור תנאי. |
| 6 נותנין לדיין שכר בטילו ולעד שכר עדותו. | נותנין לדיין שכר בטילו ולעד שכר עדותו. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
מקצת עדי נוסח עקיפים
שו"ת רמב"ם, סימן שס"ט ד"ה שאלה ועל הוה רעי תורין
סוגה
סיפור מעשה
עיון קצר באגדה
סיפור המעשה עוסק בבקשת רב הונא לקבל שכר בעבור מסירת עדות. התנהגותו של רב הונא מעוררת תמיהה[1] כיוון שמַתְנֶה את עדותו בקבלת שכר.
בעל הסוגייה מנסה ליישב תמיהה זו על ידי עיגון מעשהו של רב הונא בהלכה התנאית: 'ותני כן נותנין לדיין שכר בטילו ולעד שכר עדותו'[2]. רב הונא מלמד במעשהו כי יכול העד לקחת 'שכר ביטול זמן'.
ייתכן שהחלק הפותח את הסיפור בתיאור עיסוקו של רב הונא, רעיית שוורים, הובא על מנת להדגיש כי יציאה למתן עדות היתה גורמת לו הפסד, לכן ביקש שכר. יש בתיאור המעשה משום יצירת לגיטמיציה לכיסוי הפסד בעת מתן עדות.
[1] רב הונא פועל, לכאורה, בניגוד למשנה בכורות פ"ד מ"ו: 'הנוטל שכרו לדון דיניו בטלים להעיד עדותיו בטלין וכו' '.
[2] הברייתא להלן מבטאת רעיון דומה, אולם ניסוחה אינו בהיר, ויש בה סתירה גלויה בין הרישא לסיפא: 'החשוד להיות נוטל שכרו ודן שכרו ומעיד כל הדינין שדן וכל עדיות שהעיד הרי אלו בטלין אבל נותן לדיין שכר דינו ולעד שכר עדתו אף על פי שאמרו כשר לדיין שיטול שכר ולעד שיטול שכר עדתו' (תוספתא, בכורות (צוקרמאנדל) פ"ג ה"ח עמ' 537).