פ"א ה"א דף יח ע"ב עמ' 1264 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 גזר דין נפקו מן דרב לגרמיה. | גזר דין יצא מרב לבדו. |
| 2 מן דר' אחא לגרמיה. | מרבי אחא לבדו. |
| 3 מן דר' יונה ור' יוסי לגרמיהון. | מרבי יונה ורבי יוסי לבדם. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
לא נמצאו
עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
מימרה
עיון קצר באגדה
מילת המפתח 'לגרמי' חוזרת שלוש פעמים בדיווח קצר זה. החזרה מדגישה שחכמים קבעו דין בעצמם, לבדם, כל אחד מהם במקום פעילותו ובזמנו.
המספר[1] פותח ברב, אולי משום שהוא בעל המעמד הבכיר בבבל, ולכן למעשהו יש תוקף משמעותי, שעשוי להקרין על שאר דייני בבל. שלושה אמוראים נוספים בני הדור הרביעי בארץ ישראל מוזכרים. אחד הוא מנהיג הקהילה בדרום ושניים בצפון, וכאמור, הם יושבים יחידים בדין.
נראה שחרף האמירות העקרוניות נגד ישיבתו של דיין אחד בדין, חייבה המציאות שינוי, ויש להניח כי התנהלות בתי הדין הלכה למעשה הייתה גם בפני דיין יחיד.
[1] המסַפֵּר האנונימי הוא, כנראה, בן הדור החמישי כיוון שמציג את סיכום הנושא לפי פעילות חכמים בדורות קודמים.