פ"א ה"א דף יח ע"א עמ' 1264 |
|
| מקור | תרגום |
| 1 אמ' ריש-לקיש. | אמר ריש-לקיש. |
| 2 אָלֶ'ף רישיה דאלפא-ביטא. | אל"ף היא הרֵאשִית של האלף-בית. |
| 3 מֵ'ם באמצעיתה. | מֵ'ם באמצעיתה. |
| 4 תָי'ו בסופה. | תָי'ו בסופה. |
| 5 לומ' "אני י'י ראשון" שלא קיבלתי מאחר. | לומר "אני י'י ראשון" שלא קיבלתי מאחר. |
| 6 "ומבלעדי אין אלהים" שאין לי שותף. | "ומבלעדי אין אלהים" שאין לי שותף. |
| 7 "ואת אחרונים אני הוא" שאיני [עתיד ל]מוסרה לאחר. | "ואת אחרונים אני הוא" שאיני עתיד למוסרה לאחר. |
עדי נוסח
לא נמצאו
מקבילות
בראשית רבה (אלבק), פ"א ד"ה אם נבלת בהתנשא, עמ' 971
שיר השירים רבה (וילנא), א' ד"ה א [ט] לסוסתי
דברים רבה (וילנא), א' י'
מקצת עדי נוסח עקיפים
לא נמצאו
סוגה
דרשת מילים
עיון קצר באגדה
במדרש משמו של ריש לקיש נדרשות האותיות המרכיבות את המילה 'אמת' כמלמדות על מהותו של האל ועל דרך הנהגתו את העולם.
שני חלקים בדברי ריש לקיש:
א. בחלק הראשון נדרש מיקום האותיות א' מ' ת' בתוך סדר האלף-בית כהוכחה לכך שהאל והאמת חד המה. יש בדרך הצגה זו אולי ניסיון להדגיש את האל כמייצג שלמות ויציבות.
ב. החלק השני מוסיף על האמור בחלק הראשון ומבסס אותו באמצעות דרישת שלושת חלקי הפסוקים כפשוטם: הסיפא של הפסוק מישעיהו מ"א ד' נדרש כמלמד על כך שהאל הוא ראשית הקיום האוניברסלי, אין דומה לו וגם לא יהיה. הכתוב 'מבלעדי אין אלהים' מדגיש כי בנוסף לכך אין לאל שותפים המשתווים לו בפועלו בעולם.
דברי ריש לקיש, מובאים לאחר מימרותיהם של האמוראים בני הדור השלישי, ר' ביבי משמו של ר' ראובן ור' בון, ואפשר כי שולבו במעשה העריכה, היות שהם מקשרים בין שתי המימרות, זו המזהה את האל עם האמת וזו הדורשת את המילה אמת כמבטאת את דרך פועלו של האל.
דברי ריש לקיש עשויים גם להתפרש כמענה לגישות שיש בהן משום מינות, ואולי אף יציאה כנגד הנצרות המציגה עצמה כדת האמת.